⏩ | Rush To Haste | KiloWorks®

ACT III - Song 14 - A Prophet, Holy and Pure

Country Holiday (from Four Miniatures, 1972)
by Sergiu Shapira (b. 1931)

| The Israeli Contemporary Music Project

Sergiu Shapira: Country Holiday | Hagai Yodan, piano

After Joseph Smith, 38 years of age, was assassinated on June 27th, 1844, many saints blamed his wife, Emma, because she had written the letter that convinced him to go to Carthage where he was murdered just a few days after arriving. The attitude of the saints towards Emma was further exacerbated by Brigham Young who blamed Emma’s public stance against plural marriage for undermining Joseph as the Prophet of God, emboldening his enemies and animating them into action against him.  The effects of which culminated in the creation of the first break-a-away branch of the church in Nauvoo (“The True Church of Jesus Christ of Latter-day Saints” led by William Law, a former member of the First Presidency), the printing of the Nauvoo Expositor and Joseph’s murder. 

The chaos in Nauvoo, both in the months leading up to Joseph’s death and the immediate aftermath, has often caused me to ponder: what was it like and how did people maintain their testimonies?  There was so much noise, so many accusations, so much gossip and misinformation.  The truth was certainly hard to hear.

As I have studied the history of the restoration, one of the things that has become abundantly clear to me is this: Emma was a great woman, indeed an “Elect Lady” as the Lord called her (D&C 25:3 “thou art an elect lady, whom I have called”) and the First Lady of the Restoration.  I love what Joseph Smith wrote of Emma while he was in hiding in the summer of 1842: “Again she is here, even in the seventh trouble, undaunted, firm and unwavering, unchangeable, affectionate Emma.”  I believe my testimony of Emma Hale Smith as an integral part of the restoration of the Gospel of Jesus Christ is as firm as my testimony of Joseph Smith as the Prophet of the Restoration.

By the time Joseph left for Carthage on June 24th, 1844, Emma had given birth to 8 of Joseph’s children and was pregnant with the nineth.  Sadly, by 1844 she and Joseph had buried 5 of those children and one adopted child (Alvin, Thaddeus, Luisa, Joseph Murdock, Don Carlos and Thomas).  Knowing what we know of small children who die before the age of accountability, I look forward to one day meeting these elect souls.

As Emma and her remaining children watched Joseph leave for Carthage, I wonder what she must have felt. Having already lost so much, and knowing today what was about to transpire in her life, did she have a feeling of impending doom?

Enter the song, “I Should Have Said”.  In the show Emma sings just as Joseph leaves for Carthage.  She sings half to herself and half as a prayer to God.  She wonders if she should have said something else to Joseph.  Intermittently, the ensemble sings the names of her deceased children as they are on her mind.  Emma pleads with the Lord to not be left alone.   Eventually, she submits her will to the Lord’s will and the ensemble sing one final refrain adding Joseph to the list of family members she lost all too young.

Before Joseph left for Carthage, Emma requested that he give her a priesthood blessing.  Much was being demanded of him that last afternoon in Nauvoo.  Joseph suggested that she write the blessing herself and upon his return from Carthage, he would pronounce the blessing upon her.  The last sentence of that blessing was surely needed for the coming days:

"Finally, I desire that whatever may be my lot through life I may be enabled to acknowledge the hand of God in all things."

ACT III - Song 16 - I Should Have Said

Emma tries to get baptized.  Her Aunt and Uncle disrupt the service.  Joseph casts a devil out of Newel Knight. Joseph is arrested for disturbing the peace because he preached from the Book of Mormon.

Dancing With The Devil

Emma's Uncle, Nathaniel Lewis (and Methodist minister) tries to talk Emma out of associating herself with Joseph Smith.  Emma stands firm in her convictions.

The Cost of Faith

מילים: לאה גולדברג
לחן, עיבוד, הפקה, נגינה ושירה: עמית פוזננסקי
מאסטרינג: רפי אשל
צילום: יובל דורון
-----
----
וְנֵדַע כִּי אָשַׁמְנוּ מְאֹד,
כִּי הָיִינוּ עֵדִים לְמוֹתוֹ הַמְכֹעָר שֶׁל עוֹלָם שֶאָהַבְנוּ כָּל כָּךְ
כִּי כָּבֵד מִדִּמְעוֹת אֲבֵלִים, מִלֵּילוֹת נְדוּדִים,
כָּבֵד דִּמְכֶם הַנִּשְׁפָּךְ.

לֹא שִׁכְחָה נְבַקֵּשׁ, וְהַנֵּס, אִם יָבוֹא, לֹא יַצִּיל,
כִּי היָה הַמָּגוֹר וְאֶת מִי עוֹד יִגְאַל הַמַּלְאָךְ,
תְּפִילָּתֵנוּ נָדַמָּה מִכְּבָר, הַיּוֹם הֶאֱפִיל,
אַל תִּסְלַח לָנוּ אֵל, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, אַל תִּסְלַח!

הֲנוּכַל עוֹד בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַבִּיט בְּעֵינֵי יְלָדֵינוּ
בְּחִיּוּךְ שֶׁנִּרְגַע וְקוֹרֵן בְּשַׁלְוַת-הֲתְּבוּנָה?
לֹא טָבַלְנוּ יָדֵינוּ בְּדָם, וְִהנֵּה הוּא דָבַק בְּיָדֵינוּ,
אֲשֵׁמִים וּכְפוּפִים נַעֲלֶה בִּשְׁלַבֵּי הַזִּקְנָה.
------
כשהחלו להגיע לארץ ולעולם ידיעות על פרוץ מלחמת העולם השנייה, כתבה המשוררת לאה גולדברג בעיתון השומר הצעיר ב-8 בספטמבר 1939: "רבים, רבים יתר על המידה, ניגשים אלי ושואלים – ובכן, מתי תתחילי לכתוב שירי מלחמה? השיבותי להם, אל תדאגו לתוצרת הזאת, יספקוה במידה רבה עד מאוד. היא גם תביא רווחים. אך אני? לא!"
על דפי אותו העיתון, התווכחו בהמשך שני ענקי השירה, גולדברג ואלתרמן, על תפקיד השירה והמשוררים בעת מלחמה, וגולדברג כתבה:
"המשורר הוא האיש, אשר בימי מלחמה אסור ואסור לו לשכחו את הערכים האמתיים של החיים", טענה גולדברג. "לא רק היתר הוא למשורר לכתוב בימי מלחמה שיר אהבה, אלא הכרח משום שגם בימי מלחמה רב ערכה של האהבה מערך הרצח. לא זכות בלבד היא למשורר בימות הזוועה לשיר שירו לטבע, לאילנות הפורחים, לילדים היודעים לצחוק, אלא חובה. החובה להזכיר לאדם, כי עדיין אדם הוא, כי קיימים בעולם אותם הערכים הפשוטים והנצחיים העושים את החיים ליקרים יותר, את המוות למושלם יותר, את המוות ולא את הרצח".
שלוש שנים אחר כך, ב-23 באפריל 1943, לפני 80 שנים, פרסמה גולדברג בעיתון 'דבר' את השיר "על האשם". היא החליטה לא לפרסם את השיר באף אחד מספריה, אלא רק בעיתון.
ברבות השנים, נכלל השיר בכל כתביה, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
-----
מתוך הספר: לאה גולדברג - כל השירים/ בעריכת טוביה ריבנר, הקיבוץ המאוחד.

על האשם / לאה גולדברג - עמית פוזננסקי

From the Album "Light and Dark" (HYM 103)

Light & Dark

Buy on iTunes

Johannes Brahms: Intermezzo, op. 118, no. 2 | Hagai Yodan, piano

Counterclockwise - נגד סיבוב השעון | by Rami Levin (b. 1956)

* World Premiere Recording *

| The Israeli Contemporary Music Project

Rami Levin: Counterclockwise | Hagai Yodan, piano

Evening's Serenity (2020) שלוות ערב
by Rafi Kadishson (b. 1953)

* World Premiere Recording *

| The Israeli Contemporary Music Project

Rafi Kadishson: Evening's Serenity | Hagai Yodan, piano

Welcome to my SoundCloud profile!  I hope you enjoy listening, and please feel free to share.  Thank you for visiting, and all the best!
Amit

על האשם / לאה גולדברג - עמית פוזננסקי

Amit Poznansky

Related tracks