איך להתראיין?
ראיונות עבודה הם מעמד מלחיץ שבו אנחנו מתבקשים להפגין את כישוריינו באופן מדויק ומצד שני לבדוק את ההתאמה של מקום העבודה?
אילו פעולות מומלץ לעשות לפני כל ראיון עבודה?
ואיך להתנהל במהלך הראיון?

פרק 8 - איך לצלוח ראיון עבודה [מנהלים קריירה]

מה עדיף לגייס, מישהו שסיים עכשיו לימודים שהשכר שלו התחלתי ואפשר לעצב אותו או עובד מנוסה שייתן תפוקות מהר אבל יעלה יותר? אם להאמין למספרים, רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים. כי להכניס מישהו לארגון זה לא רק הזמן שלוקח לו לתת תפוקה אלא גם הזמן של כל מי שעוזרים לו לצמוח. ומצד שני, איך הבוגרים הצעירים יכנסו לשוק העבודה אם לא נעזור להם להתחיל? 

הפעם בהייטק בפקקים נארח את גילי סהר - יזם ומייסד דיקומנו לאבס, רוביקון ופינטה - שבשבילו גיוס ג'וניורים זו פילוסופיה שלמה. יחד, ננסה להבין איך עושים את זה, מה המחירים ולמה זה בכל זאת כדאי.

מגייסים רק ג'וניורים - from zero to hero

שנים אנחנו מדברים על אוריינות דיגיטלית - היכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט שמסביבנו. היום נדבר על מונח חדש - אוריינות בינה מלאכותית, אוריינות בינה מלאכותית. בדקתי אגב, אין בויקיפדיה עדיין מונח כזה, גם לא באנגלית. אבל צריך להיות. כי בינה מלאכותית זה לא צ'אט ג'י-פי-טי או מידג'רני זה אוסף הולך וגדל של כלים שיהפוך בקרוב לחלק יום יומי מהעשייה של כולנו והשימוש בהם צריך להיות לכם מוכר בדיוק כמו ללכת לגוגל או לאפליקציות. אוריינות בינה מלאכותית, תזכרו איפה שמעתם על זה לראשונה. 

הייטק בפקקים מבית סטארטאם ניישון סנטראל בתכנית עם ד"ר תומר סיימון - המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. תומר עושה לכם סדר, נכון לרגע זה, באופן בו אנחנו צריכים לעשות שימוש בכלים השונים, איך נשאר עם היד על הדופק עם כל מה שקורה ואיפה זה יפגוש אותנו, בלימודים, ברפואה, בחיים. אוריינות AI, אין לך ברירה…

אוריינות AI - אין לך ברירה

רגע לפני שהפכו ליוניקורן, ישבנו לשוחח עם אחת מהדמויות המוכרות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, פרופ' יואב שוהם, מייסד שותף ומנכ"ל איי-איי21 לאבס. אנחנו כבר רואים שהבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום אפשרי, ניסינו לקבל ממנו תמונת מצב על התעשייה ולהבין לאן כל זה יכול ללכת. מה יכולה להיות פריצת הדרך הטכנולוגית הבאה בבינה המלאכותית: האם מדובר על פשוט מודלים טובים יותר שמאומנים על יותר מידע? האם הוא כבר רואה שימושים חדשים בבינה מלאכותית שהולכים לצוץ בקרוב ולהקפיץ את התחום באופן דרמטי? 
מיפינו ביחד איתו גם את מפת השחקנים העיקריים בשרשרת הערך. דיברנו על מודלי שפה ועל האופן שבו הם פותרים בעיות, על מומחיות של מודלי שפה, ועל פיתוח מודל השפה המוביל של  איי-איי21 לאבס והכלים הפופולריים שמתבססים עליו כמו וורד-טיון שצברה מיליוני משתמשים. וגם על העסקה הנרקמת עם גוגל.

בינה מלאכותית מעבר לכל דמיון - עם פרופ' יואב שוהם

בימים אלו אנחנו מגלים שבינה מלאכותית יכולה להדגים ביצועים סבירים ביצירתיות בשפה, תמונות וקול. אבל מהן גבולות הגזרה לשימוש בבינה מלאכותית? האם היא יכולה להיכנס להיכל האינטימי ביותר - תחום הנפש, בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי? האם אפשר באמת להיות מטפל רגשי ללא רגשות? להכיל? לתמוך? ומעבר לטיפולי קואצ׳ינג שמציעות כיום כמה חברות כמו שמציע השירות פאי, איפה בינה מלאכותית יכולה להשתלב בטיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי? כיצד מטפלים יכולים להשתמש ב-צ'אט ג'י-פי-טי בכדי לקבל כיוונים חדשים לאבחנות טיפוליות?
בפרק היום, ראיינו את ד"ר ירון סלע - פסיכולוג קליני, מרצה באונ' רייכמן על האפיקים השונים שקיימים כיום בהם ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי קלאסי ובטיפול פסיכולוגי התנהגותי (סי-בי-טי) בטיפול בפוביות וב-וי-אר ובטיפול ומניעה של פוסט טראומה. בהמשך שוחחנו עם ד״ר דקל טליאז, חוקר מוח, מייסד ומנכ"ל חברת טליאז ורשת המרכזים הרפואיים הילט-מיינד שפיתח פלטפורמה שנועדה לצמצם את זמן ההמתנה לתורים פסיכיאטריים, לאסוף ולאנדקס מידע על שימוש בתרופות, ועל החיבור לדפוסים גנטיים ושיפור משמעותי ביעילות הטיפול התרופתי. 

הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, בפרק על איך אנחנו יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את איך שאנחנו מרגישים ומתנהגים.

פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ובינה מלאכותית

איך ההייטק צריך להיערך עכשיו כדי לתת פתרונות לכל מה שאנחנו רואים סביבנו, לחזק את מה שיש, לבנות ולהצמיח ולהבטיח את הדור הבא של החדשנות בישראל? בפרק של הייטק בפקקים, רונן ניר, שותף בקרן פי.אס.ג׳י וחבר דירקטוריון במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מנתח את הרבעון והשנה הקרובה לאור המלחמה בישראל והתנאים החיצוניים שכבר היו כאן ושואל שאלות קשות לאן אנחנו לוקחים את זה מכאן כתעשייה וכמדינה. על האתגרים וההזדמנויות, הרבה הזדמנויות. פרק שמסתיים באופטימיות.

איך יראו החודשים הקרובים בהייטק הישראלי?

המלחמה בין ישראל לחמאס היא חלק ממערכה גדולה יותר. בקרב בין המעצמות על אנרגיה ושליטה במזרח התיכון. היום נדבר על חלקה של קטאר במערכה הזו ועל המעורבות של הנסיכות הקטנה והעשירה מאוד בכמה מהאירועים האחרונים - התבטאותו של אילון מאסק על חיבור אינטרנטי לעזה באמצעות סטארלינק והתבטאויותיו תומכות החמאס של מנכ״ל ווב-סביט פאדי קוסגרייב שפוטר בעקבותיהן. קטאר, ה״ילדה הרעה״ של האמירטיות מחזיקה ביחסים מורכבים עם מעצמות העולם. מחד, הבסיס האמריקאי הגדול במזה״ת נמצא בשטחה מאידך היא חולקת את אחד משדות הגז הגדולים בעולם עם איראן ומאוד מקורבת אליה. היא מארחת את בכירי חמאס באופן קבוע ושולטת בשיח בעולם הערבי בזכות הבעלות שלה על רשת אל ג׳זירה. קרן העושר של המדינה מחזיקה מעל ל400 מיליארד דולר. זה לא הרבה בהשוואה לקרנות עושר (קרן העושר הנורווגית גדולה מזו פי 4) אבל המון במונחים של השקעות בטק.אם כן, כיצד הכסף הקטארי קשור להתרחשויות האחרונות ואילו שינויים דרמטיים הוא יכול לחולל בתעשיית החדשנות העולמית. נראיין בפרק הזה את שחר כהן, מייסד שותף של קרן הגידור לוסיד קאפיטל ועמית במכון המחקר אס.אנ.פי.איי, ואת יריב בכר סמנכ״ל אינוביישן דיפלומסי בסטארטאפ ניישן סנטרל. נדבר גם על הסכמי אברהם ונשאל איך הם מחזיקים מעמד במהלך המלחמה. 
פינת ״הערבות ההדדית של ההיטק״
הרשמה להסברתון - האתקון הסברה
https://www.afeka.ac.il/about-afeka/about-afeka-college/events/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94/

האם קטאר מאיימת על ההייטק הישראלי?

ניתן למצוא קישור כאן
Central Hub by SNC

https://finder.startupnationcentral.org/centralhub/home?_gl=1*1xjnc4l*_ga*NDczMzYxMzA3LjE2OTk4MTQ2MDU.*_ga_XR55W56KTR*MTY5OTgxNDYwNC4xLjEuMTY5OTgxNDYyMy40MS4wLjA.

"חייו של מנכ״ל הם תמיד לפתור משברים ולעבור בין משבר למשבר" - האמירה הזו של שלומי בן חיים, מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג, היא מדוייקת להפליא לתקופה הזו. בין מגיפה למחאה למלחמה, משבר כלכלי או אקלימי, אקטיביזם צרכני או שינוי טכנולוגי, אנחנו חיים בתקופה שמאתגרת אותנו שוב ושוב. והאמת? אין שום סיבה להניח שזה ישתנה. אז התיישבנו לשיחה עם שלומי סביב השאלה איך בונים די.אנ.איי של חברה לחוסן בעידן של משברים. מוקדש לכל היזמים ששואלים את עצמם איך מנהלים ארגון בתקופה כזו. לא רק מנהלים, צומחים.
שלומי בן חיים הוא מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג פלטפורמה להאצת ואבטחת עדכוני תכנה אוטומטיים, נסחרת בנאסדק ביותר בקרוב לשלושה מיליארד דולרים עם מיליוני משתמשים ומעל ל-7,000 לקוחות ברחבי העולם , ביניהן רוב החברות המובילות ברשימת פורצ׳ן 100. התפיסה הניהולית שלו, שבאה לידי ביטוי בלמעלה מ-20 שנות ניסיון כולל אקזיט אחד ובניית חברת ענק, אבל גם על בסיס העבר שלו כרב סרן בחיל האוויר. 
נראיין גם את יריב לוטן סמנכ״ל מוצר בבסטארטאפ ניישן סנטרל שיספר על ה "סנרטרל האב" שמזמין סטארטאפים לפנות אליהם עם הקשיים המיוחדים שעולים בעקבות המלחמה. אס.אנ.סי הכשירה קבוצה של מקצוענים שעולים לזומים עם יזמים ויזמיות, ומוצאים להם פתרונות במימון, אנשי מקצוע וקשרים עסקיים.

ממשבר למשבר - חייו של מנכ״ל עם שלומי בן חיים מנכ״ל ומייסד ג׳ייפרוג

ירון (אורי) שי ז"ל, נוני, נפל בקרב גבורה ב 7 באוקטובר של מעטים מול רבים, 3 לוחמים שהגנו בג'יפ על יישוב כרם שלום מול עשרות מחבלים, והצילו את הקיבוץ מידי המחבלים שלא הצלחיו להיכנס ליישוב.
ירון היה גם בנו של יזהר שי, מייסד התכנית הייטק בפקקים. 
הזמנו את יזהר לשיחה כדי לשמוע על נוני - על קרב הגבורה ועל האישיות הכובשת שלו. יזהר סיפר על הפרויקט "אוקטובר הבא" - שמטרתו הקמת סטארט-אפ לכל אחד מהנרצחים והנופלים. 
דיברנו גם על ההייטק הישראלי: להייטק צפויים אתגרים רבים בעקבות ההוצאות הכבדות של המלחמה, היחסים הבינלאומיים, גיוס המילואים הנרחב וקשיים של העובדים. למרות ועל אף האתגרים, ההייטק הישראלי נמצא בשעתו היפה.
על המעורבות של אנשי ההייטק לאורך השנים, על התרומה למאמץ המלחמתי ולעורף, על התשובה שלו לטרור, על העשייה, ולמרות הכל - על הסיבות לאופטימיות.

לכניסה לאתר ״אוקטובר הבא״ -
https://www.nextoctober.org/

התשובה של ההייטק לחמאס - עם יזהר שי

מלחמת חרבות ברזל תפסה את ההייטק הישראלי במצב לא מזהיר. 

בשנים האחרונות חווינו משבר בתעשייה, ירידות בגיוסים ובעסקאות, מגמות עולמיות וגם עניינים פנימיים. 
נוסיף לזה את השפעות המלחמה ואנחנו מבינים שהולכים להיות לנו קשיים ואתגרים רבים. 

איך ניגשים לזה? בפרק דיברנו עם מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, וניסינו להבין איתו ביחד מה אפשר לעשות כדי לצאת חזקים ככל האפשר בימים אלה ובימים שאחרי.

המקומות בהם סטארט-אפים צריכים עזרה, האתגר החשוב שלנו ברמה הלאומית, התכניות של רשות החדשנות עבור סטארט-אפים, ואיך יוצאים מחוזקים כתעשייה ביום שאחרי.

איך צולחים את המלחמה? עם דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות

"המצב קשה, אנחנו נורא מודאגים - אבל יהיה בסדר"  - זה מסתבר הסנטימנט של היזמים הישראלים. לא סתם סנטימנט אלא ממש נשק סודי שמאפשר להייטק הישראלי להתמודד עם לחץ בזמן משבר - התקווה שיהיה בסדר גם כששום דבר לא בסדר. זה, וה "ביחד" של הקהילה, שהוא חזק ממה שרואים ברוב מדינות העולם. 
הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל השבוע על יזמות ישראלית במשבר. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם פרופ דפנה קריב, ראש המסלול יזמות- מנהל עסקים, בית הספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן, על המחקר שלה שמראה שיזמים ישראלים מתאוששים מאד מהר לעומת שאר העולם. ננסה להבין מה מאפיין יזמים ישראלים ובמה הם שונים מיזמים אחרים שמאפשר להם לצמוח ממשברים וגם נקבל ממנה טיפים ליזמים לתקופה הזו.

"יהיה בסדר זו כן אסטרטגיה"

אין דבר כזה רגע של ייסוד של סטארטאפ. מתחילים לעבוד, מתאהבים במשהו שרוצים לפתור. ואז יש המון רגעים של התפתחות. אנחנו כל הזמן מייסדים את העשור הבא של החברה. הייטק בפקקים היום בשיחה עם עוז אלון מנכ"ל ומייסד האניבוק על חזון שנבנה על פני זמן ועל כל הנקודות לאורך הדרך שבהן יזם מגלה שמשהו השתנה כמשבר או כהזדמנות וצריך לדעת לזהות, להפנים ולהגיב.

איך נראים רגעים מכריעים בסטארט-אפ

עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד
Machine & Deep Learning Israel
לפני כשנה, צ'אט ג׳יפיטי נכנס לחיינו בסערה וכל כך הרבה דברים השתנו מאז. לא תמיד קל להישאר מעודכנים בכל השינויים והפיתוחים שמייצרים ערך בכל כך הרבה דרכים שונות, ולהבין איך אנחנו מיישמים את זה בעבודה שלנו. בפרק של היום נדבר על מה התחדש לנו בתחום הבינה המלאכותית בזמן האחרון ואיך אנחנו יכולים ליישם אותה בעסקים ובעבודה. 

דיברנו על הבינה המלאכותית הגנרטיבית והשפעותיה על מגמות חברתיות והתנהגותיות, על מה העתיד צופה לנו, איפה יש הזדמנויות לייצר ערך, על התקדמות מודלי השפה והתפתחותם.

ההזדמנויות ב AI בשנת 2024

אוכלוסיות כמו: ערבים, חרדים, דרוזים, פריפריה, חיילים קרביים ועוד, עדיין נמצאות בתת ייצוג בהייטק הישראלי. יש מאות יוזמות מדהימות שמטרתן לחבר ולהכשיר אותן בשביל להיות חלק אבל משהו עדיין לא לגמרי עובד. היום אנחנו נדבר על יוזמה שמגיעה מהשטח בהייטק שבאה לגרום לזה לקרות, כולל תקומת הנגב המערבי עם חזון גדול וחלוצי ותוצאות שקשה להתווכח איתן.

פלייס-איי-אל היא יוזמה ללא כוונות רווח שמטרתה היא לגשר על הפער בין אוכלוסיות שקשה להן יותר להתקבל לעבודות בהייטק הישראלי. בפלייס-איי-אל זיהו שלושה גורמים עיקריים לקושי של אוכלוסיות בתת ייצוג להתקבל להייטק, ויצרו דרכים אפקטיביות לפתור אותן. היום באולפן נארח את עידן טנדלר מקים ויו”ר מיזם פלייס-איי-אל, סגן נשיא בכיר בפאלו-אלטו נטוורקס.

הצטרפו ל Place-IL:  
https://place-il.org/

האם הכניסה להייטק תהיה קלה יותר?

בפרק היום אנחנו מדברים על כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העיתונות. עולם העיתונות היום עדיין מתאושש מהמכה שקיבל מהמעבר לדיגיטל שקיצץ משמעותית בהכנסות של הפאבלישרז הגדולים, ויצר קוראים מפולגים שניזונים ממקורות מידע שונים. 

האם הבינה המלאכותית, שכבר היום נמצאת בשימוש במרבית כלי התקשורת הגדולים, תשיב את הכח והתקציבים לעיתונות? או שתהווה מכה קשה ונוספת לתחום? במכתב התביעה שהגישה ה'ניו יורק טיימס' כנגד Open AI, נטען שיש תחרות של ממש בין מנועי הבינה המלאכותית לבין הפאבלישרז. מצד שני היכולת לעשות שימוש מחדש בקלות בתוכן והתאמה אישית אליה התרגלנו מהרשתות החברתיות מאפשרת לכלי התקשורת הגדולים להפיץ את התוכן שלהם בקלות יותר. 

הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, עם אלדד מניב, נשיא וסי-או-או של טאבולה ועומר בן יעקב, עיתונאי הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון 'הארץ'.

האם הבינה המלאכותית תכתוש את עולם העיתונות?

הדו״ח האחרון של סטארטאפ ניישון סנטרל, נותן לנו תמונת אמת של השפעת המלחמה על ההייטק מאז מתקפת הטרור של החמאס ב 7.10, וכאשר אנחנו מדברים על ההשפעה של המלחמה על ההייטק אנחנו מדברים על חלק נכבד מכלכלת ישראל שהיה אחראי ל40% מהצמיחה ב2021. 

אם כך, מהו עתידם של היוניקורנים שראינו בגיוסי 2021? בכמה נפגעו הגיוסים בשנת 23׳, שנת הריבית הגבוהה, המהפכה המשפטית והמלחמה? ומה המשמעות של הפגיעה בגיוסים. 

היום בפרק ראיינו את אבי חסון המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון, לשעבר שותף בקרן ג׳מיני שחווה על בשרו גם את משבר הדוט קום. ציירנו תרחיש של החודשים הקרובים שככל הנראה יראו לא טוב, עם כותרות על סגירת חברות ופיטורין. אבל דווקא מתוך התרחיש הזה, חברות יתעוררו לגייס דאון ראונדס. סקרנו את הגיוסים בסקטורים השונים, אלו חסינים יותר ואלו פחות, והצגנו סקר של המשקיעים מחו״ל ומישראל והציפיות שלהם לקראת 2024.

לינק לדו"ח שנתי 2023:
https://finder.startupnationcentral.org/reports/2023-Annual-Report

ההייטק הישראלי בשנת 2024

כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה מסוימת בארוחת שישי זה אינדיקטור טוב שאנחנו בשיא תקופת ההייפ. ואכן חברת הייעוץ גרטנר מצאה שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא ההייפ שלה באוגוסט 23׳. בחודשים האחרונים, לפני המלחמה, הקדשנו את רוב התכניות שלנו לבינה מלאכותית כי אנחנו מאמינים שבניגוד למטה-וורס או לבלוקצ׳יין הרבה מההייפ הזה מוצדק. מצד שני, כשמסתכלים על ה״כלכלה״ שמאחורי הבינה המלאכותית הרבה ממנה עדיין מאוד הפסדית, מה שאומר שאנחנו נראה שינויים דרמטיים במודלים הכלכליים שיגיעו עד ללקוח. 

היום בהייטק בפקקים נדבר על הכסף שמאחורי הבינה המלאכותית ונבחן את האקוסיסטם סביב הבינה המלאכותית כאן בישראל. באולפן אלכס שמולוביץ, מנהל השקעות בויולה ונצ׳רז.

הכסף שמאחורי הבינה המלאכותית

אנחנו רגילים לראות בעיתונות ההייטק וברשתות החברתיות בעיקר שיח על הצלחות, גיוסים, אקזיטים, אבל אצל מייסדי סטארט-אפים יש נושאים שפחות מדברים עליהם בחוץ. נושאים כמו: תמיכה נפשית, יחסים בין פאונדרים ועוד נשמרים לחדרי חדרים. זה מאוד מובן למה: לאף אחד אין אינטרס לדבר על זה. אנחנו כאן כדי לדבר על הנושאים הללו ועל נתונים.

דיברנו על המסע הנפשי של יזמיות ויזמים בשלבים מוקדמים ועל כמה הוא קשה, ואיך מתמודדים עם הנושאים ה"רכים" שקשורים למערכות יחסים ופסיכולוגיה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.

הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטרל מארחים באולפן את יובל אריאב, שותף מנהל ומייסד קרן סימבול. האזנה נעימה

הדברים שפאונדרים לא אומרים

כבר שנים שקיימות בעולם תנועות שונות הקוראות לצמצם את שבוע העבודה. דיי-ויק-גלובאל 4 מריצה פיילוטים שונים שקוצרים פירות ומראים על הפחתת הסטרס ונטיה מופחתת להתפטרות, ניסויים כאלו נערכים גם בישראל ולא רק בתעשיית ההייטק. אם לצמצם אז ברימוט - תופעת הנוודות הדיגטלית תפסה תאוצה לאחר הקורונה וכיום שכירים ופרילאנסרים עונים למיילים לצד שייק קוקוס בפאי. 
גם ברמה הכלכלית, הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא רעיון שתופס תאוצה ונעשו בו ניסויים בקניה, דרום קוריאה, ארצות הברית, אירופה ואסיה (גם באיראן). מבחינה פיננסית רבים שואפים לצאת מוקדם לחופש כלכלי ותנועת "פייר" פופולרית מאוד בקרב עובדי ההייטק וקוראת ״לצאת מכלוב הזהב״ ולהצליח להגיע לפרישה מוקדמת. התנועות האלו היו קיימות עוד הרבה לפני היישום של הבינה המלאכותית אך כעת עוד יותר כשאנחנו מתחילים להרגיש את ההתייעלות בקצות האצבעות שלנו. 
האם התופעות האלו יכולות להפוך לרחבות יותר? כיצד עושים את השינוי למעבר ל4 ימים? והאם אולי עכשיו שאנחנו צריכים ללמוד לשנות את ההרגלים שלנו כדי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אולי עכשיו זה הזמן הנכון לעשות את זה?

הפרק הוקלט בספטמבר 2023, לפני המלחמה

פרק 14 - הייטק בפקקים - קיצור שבוע העבודה [מנהלים קריירה]

החיבור בין בינה מלאכותית לרובוטיקה יכול לייצר רובוטים שמסתובבים בינינו ומחליפים אותנו בכל מה שאנחנו לא רוצים לעשות בעצמנו. החל מקיפול בגדים, דרך משלוחי מזון ועד קריאת ספר לילדים. בסי-אי-אס האחרון, (תערוכת הטק הגדולה בעולם שמתקיימת בקליפורניה) רובוטיקה הסתמנה כאחת מפריצות הדרך וההייפים הבאים. אם כך, מדוע אנחנו לא מרגישים נוכחות של רובוטים בחיי היומיום כבר היום? (מלבד רובוטים לשאיבת אבק) מתי נראה רובוטים מסתובבים ברחוב? ולמה זה עדיין לא קרה? 

בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נראיין את ד״ר הדס אראל, מומחית לאינטראקציית אדם- מכונה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת רייכמן. נדבר איתה על רובוטים דמויי אדם, על חלוקה של החלל הציבורי עם מכונות, ועל הקשר הרגשי שנוצר בימים אלה בעזה בין חיילים לרחפנים ולכלבים ממוכנים שמצילים את חייהם.

איך לדבר עם רובוטים?

האקזיט. לפני שבנינו כאן יוניקורנים, זה היה החלום של כל יזם. אבל קצת כמו שהחיים, בניגוד לאגדות, לא מסתיימים ב"הם חיו באושר ועושר", גם אחרי הרכישה יש חיים שלא כל כך מדברים עליהם. 
הייטק בפקקים היום עם על היום שאחרי האקזיט עם רן גולדי גולדשטיין - סמנכ"ל תשלומים ביוניקורן הבלוקצ'יין פיירבלוקס, ולפני כשנתיים - מייסד ומנכ"ל חברת פירסט דיגיטל שנרכשה על ידי פיירבלוקס ב-100 מיליון דולר. לרן יש בקריירה 3 רכישות ועוד מה שהוא מגדיר 5 כשלונות למרות שכולנו יודעים שיזם לא נכשל, הוא רק לומד. 
נדבר על פערים בין הציפיות למציאות ובדיעבד מה היה צריך לעשות, לבקש ואולי לעשות אחרת. ואיך גורמים לאקזיט להצליח?
פיירבלוקס מפתחת פלטפורמה ייחודית ומאובטחת לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין.

דברים שהייתי רוצה לדעת לפני האקזיט

בינה מלאכותית יוצרת - ג'נרטיב איי-איי - מביאה איתה הזדמנויות עצומות לשיפור תהליכים ארגוניים במגוון רחב של יישומים. למרות זאת ליישם בינה מלאכותית בתוך ארגון גדול זה לא עניין של מה בכך - יש אתגרי אבטחה, רגולציה, אימוץ וגם הלכה למעשה היכן באמת הטכנולוגיה מייצרת אימפקט. על מנת לשרוד ולצמוח, ארגונים נמצאים במרוץ חימוש ליישום הטכנולוגיה הזו באופן הטוב ביותר. 

הייטק בפקקים היום מארחים את רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת הטכנולוגיה איי-טי-אנד-טי ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל. נדבר על האופן בו מתבצע יישום בינה מלאכותית ג'נרטיבית אצל עובדים וארגונים.

מירוץ החימוש של Generative AI

אלכסה וקורטנה, העוזרות האישיות, הן כמובן נשים. מצד שני אם תבקשו מהבינה המלאכותית היוצרת לצייר לכם רופא או מנהל, תקבלו גבר. זה לא באמת מפתיע, הכלים נבנו על ידי רוב כמעט מוחלט של גברים ומשתמשים במידע הקיים שהוא, כידוע, משקף מציאות שמנסה להשתנות. או שלא. 

מחקרים רבים שיצאו ביום ההולדת הראשון של הבינה המלאכותית היוצרת מסמנים לנו שהולך ונפתח כאן פער מגדרי מובהק: נשים פחות מדברות, פחות לומדות, פחות משתמשות, פחות מאמינות. והפער הזה הולך לפגוע לנו - הנשים בתעסוקה, בשכר, בקידום, אפילו ביכולת למצוא עבודות גמישות.

הייטק בפקקים היום בשיחה עם שירה וינברג הראל - מומחית מוצר ובינה מלאכותית כדי להסתכל במבט נוקב על בינה מלאכותית ומגדר. נסתכל על הנתונים, על הסיבות, וגם על מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות. בכל המישורים.

בינה מלאכותית: תפסיקי לפחד, תתחילי לעשות!

יותר מידי פעמים טכנולגיית משאבי אנוש מנסה למחשב תהליכים של העבר ולא את עולם העבודה של העתיד. עולם העבודה השתנה מקצה לקצה בעשור האחרון והפך ממקום שהולכים אליו למשהו שאנחנו עושים. איפה שפעם היינו מגייסים, משמרים, מפתחים ומפטרים אנחנו רואים היום צורות חדשות של עבודה, שיתופי פעולה, התקשרויות וציפיות. יש אנשים שבשבילם זה לא רק האתגר של הארגון אלא ממש המוצר והלקוח. 

הייטק בפקקים היום עם רוני זהבי - מנכ״ל ומייסד הייבוב

אפילו בשביל יוניקורנים, שזו חיה נדירה גם ככה, יוניקורן בתחום אייץ'-אר-טק זו חיה עוד יותר נדירה. הייבוב גייסה באוקטובר האחרון 150 מיליון דולר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. החברה הוקמה ב-2015, מעסיקה כ-800 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בסידני, ברלין, אמסטרדם, ליסבון, לונדון וניו יורק, ומשרתת כ-3,500 לקוחות. היא פיתחה פלטפורמת ענן המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים ומסייעת להם לנהל את העובדים, החל מתהליך הקליטה ועד לניהול ימי חופש, אופציות בחברה ואפילו סידור של הליך עזיבה או פיטורים.
מנקודת המבט הזו, נדבר עם רוני על השינויים בעולם העבודה ועל האופן בו הוא עוד צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

אמון במקום שעון נוכחות

הרבה טלטלות עוברות על הכלכלה הישראלית ובפרט על ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. אי יציבות פוליטית, מלחמה והורדת דירוג… אנחנו רגילים לשמוע שבשנים הקרובות לא יהיו השקעות בהייטק הישראלי, מסוכן פה מדי, והמחירים גבוהים מדי.

מה ההשפעות של כל אלה, מה הסנטימנט של המשקיעים, או במילים אחרות -  מה המצב שלנו באמת במובן הזה, ואיך לצאת מחוזקים מהמשבר?

הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטרל, מארחים את יעל בנימין - מנכ"לית ומייסדת "סטארטאפ סנאפ-שוט", ורו"ח מורן מסד הדר - שותפת ביקורת הייטק 'דלויט ישראל'.

מה חושבים היום המשקיעים על ההייטק הישראלי?

כשאנחנו מדברים על תעשיית האגרו-פודטק - החדשנות הטכנולוגית שבמזון ושבחקלאות, אנחנו בדרך כלל מדברים על תחליפי חלבון לחלב, ביצים, דגים, פרמנטציה או הגביע הקדוש - סטייק מתורבת, ״בשר ללא סבל״. 

הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים האלו, שעד כה בעיקר דיברנו עליהם, מתחילים להגיע אלינו לצלחת. חברת "יו-אגג", מפתחת חביתות וביצים עלומות מן הצומח, מספר חברות ישראליות כמו "אימג׳נדרי" ו"רי-מילק" מפתחות חלב וגבינות שמבוססות תאי חלב אמיתי בתהליכי פרמנטציה, ובסינגפור תוכלו להזמין סטייק מתורבת רק ב-17 דולר.

מדינת ישראל היא אחת ממרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לתעשייה כאשר בארץ כמות הסטארטאפים השניה במספרה וכמות הגיוסים השניה במספרה. לא לנפש, אלא באופן אבסולוטי. נתון די מדהים. לרוב אנחנו מדברים על חלבונים אלטרנטיביים ממקורות ברי קיימא כפיתרון לרעב ולמשבר האקלים. במהלך המלחמה עלה צורך הרבה יותר מוחשי - ביטחון תזונתי. 

נדבר בתכנית עם ד"ר תמי מירון - מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת "פרש-סטארט פוד-טק אינקובטור", שיושבת בימים כתיקונם בקריית שמונה ונאלצה להתפנות, ועם ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון מחקר "דה גוד פוד". נשוחח על עתיד תעשיית המזון החדשני בישראל ועל שינוי יעוד התעשייה בזמן המלחמה.

הפודטק מגיע אלינו לצלחת (גם בזמן מלחמה)

זו תקופה פחות טובה לגייס בה כסף, את זה כולם מבינים. גיוסי ההון לסטארט-אפים ירדו בגלל מגוון סיבות ואנחנו באקלים אחר מבעבר. הפרק הזה יעזור לנו להבין איך במצב העניינים הנוכחי כדאי להסתכל על גיוס כספים לסטארט-אפים בשלבים השונים ולמה חשוב לשים לב. נשוחח גם על דרכי מימון אלטרנטיביות וסוגי עסקים שמתחילים להופיע.

הפעם בהייטק בפקקים התארח לירון רוז - יזם ומשקיע הייטק פרטי. יחד ניסינו להבין איך משקיעים בשלבים מוקדמים חושבים ועל מה הם מסתכלים כשהם בוחנים השקעה בסטארט-אפ. דיברנו גם על הזדמנויות במצב הנוכחי, ולמה זו יכולה להיות תקופה מצוינת להקים בה סטארט-אפים.

לגייס השקעה בתקופה מאתגרת

לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו.

מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על התעשייה המקומית הוא עדיין הריבית הגבוהה שמורידה את תמחור חברות הצמיחה, ולמעשה ״סוגר״ בפני החברות את האופציה להנפיק. הירידה בגיוסים וברכישות מאז בועת 2021 בחציון האחרון היא באחוזים דומים בהשוואה בין ישראל ארה״ב ואירופה. 

אלו סקטורים כיכבו? ואלו סקטורים נמצאים בדעיכה, וכיצד הירידה בגיוסי ההון עבור קרנות הון סיכון תשפיע על השנה הקרובה של ההייטק המקומי? בפרק אירחנו את אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישון סנטרל, המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון.

חצי שנה למלחמה - בדיקת דופק לתעשייה

שילוב של בינה מלאכותית יוצרת לעשיית טוב בעולם. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית לייעול העבודה שלנו, הרבה מאיתנו משתמשים בצ׳אט ג׳יפיטי, דאלי, ג׳מיני, מידג׳רני וסוגיו בשימושים מעניינים ביצירת מוזיקה, בכתיבת תוכן, בצ׳אטבוטים של רופאים ועורכי דין, ולמעשה כמעט בכל תחום וכל מקצוע. אבל בוא נדמיין את השפעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום האימפאקט ועולם העמותות. 
כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לקידום אג׳נדה שמקדמות את בני האדם, כיצד משתמשים בינה מלאכותית להפצת טוב? איתנו באולפן שירן מלמדובסקי סומך - מייסדת של ג'נראטיב איי-איי פור גוד.

AI for doing good

האם יש דבר כזה תעשייה מסורתית בעידן של מידע ובינה מלאכותית? לפעמים יש תחושה שכשמדברים עם תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן או ביטוח מקבלים תגובות בסגנון - "כל ההייטק הזה לא קשור אלינו". היום בהייטק בפקקים נסתכל על אחת המסורתיות שבהן - ענף הנדל"ן - וננסה להבין איך זה נראה כשמביאים לא רק טכנולוגיה אלא גם אנשים טכנולוגיים אל תוך הליבה של הארגון, ומה זה עושה לביזנס ולארגון עצמו.

בפרק של היום אירחנו את דוריס פיטילון - מנהלת טכנולוגיות בחברת "פארופוינט" - יחד נברר מה זה אומר להטמיע טכנולוגיה בתעשייה מסורתית כמו נדל"ן. איך אוספים, יוצרים ומנגישים דאטה ואיך נראה הריקוד העדין בין טכנולוגיה, אנשים וארגון כדי לצמוח מכאן.

תעשייה מסורתית - תראו מה אפשר לעשות עם טכנולוגיה

יזמות, סטארט-אפים, טכנולוגיה והעתיד.
התכנית של האקו-סיסטם של ההייטק הישראלי מבית Startup Nation Central ובשיתוף ״כלכליסט״ ואצטדיון הסטארטאפ.
עולים עם תכנית חדשה בכל יום חמישי ב 12:00.
מוזמנים לצפות בנו בפייסבוק לייב של כלכליסט 
ולהצטרף לקבוצת הדיונים שלנו - 
https://www.facebook.com/groups/hitechbapkakim/

עם אדר חי, אורי טולידאנו ונירית כהן

הייטק בפקקים

Popular tracks