הפרק הראשון בסדרה של קריית שמונה"החזרה הביתה" מביא את קולם של צעירים רבים שגדלו באזור ולאחר עשור שבו יצאו, למדו, התפתחו ועבדו במרכז הארץ, החליטו לחזור הביתה לקריית שמונה כדי לחולל בה שינוי. הם מתארים את הקשיים והמצב שבו הייתה העיר, את הצורך להבין לעומק את העיר בכדי באמת להשפיע ומה גילו כאשר נכנסו לעמדות המפתח בעירייה.

קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש #1 | החזרה הביתה

הפרק הרביעי בסדרה מציג את תעשיית הפודטק מדוע היא כל כך חדשנית ומרגשת ולמה צמחה דווקא בגליל המזרחי בחיבור שבין המחקר, התעשייה והצרכנים. ד"ר אופיר בנימין מאוניברסיטת תל חי ודוד זיגדון ממכון מיגל מדברים על מזון העתיד, כיצד תעשיית המזון משתנה וכיצד המחקר כיום מקדם את התחום הזה. בנוסף הם מסבירים על הייחודיות הטופוגרפית של האזור שמסייעת לקדם מחקרים להתאמת המזון והחקלאות לשינוי האקלים. נועם אוזרד מעיריית קרית שמונה מסבירה איך חזון הפודטק מתחבר גם לפיתוח התיירות בעיר  וניסן זאבי מקרן JVP מתמקד בחיבור שבין תעשיית הפודטק לחינוך לחדשנות בעיר. הסדרה מסתיימת עם הדימוי של העיר בעוד עשור ורשימת הצלחות חלקית בדרך אליו.

קריית שמונה העיר השמציאה את עצמה מחדש #4| חזון הפודטק

סדרת פודקסט חדשה של הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב

קדימון לסדרת הפודקסט א.נשים ומקומות

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. בפרק זה חנניה מאיר לוקח אותנו למסע בתחבורה הציבורית בדרכו מאפרת לירושלים ומשם לתל אביב. בדרך הוא עובר בכל התחנות שמאפיינות את החברה בישראל.

א.נשים ומקומות | תחנות בחיים | חנניה מאיר

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. בפרק זה אבישג אליאב מנהלת דיאלוג פנימי עם המפגינים נגד ישראל שהייתה חולפת על פניהם בילדותה באן-ארבור. מי שהיו צלליות מעורפלות בנופי ילדותה הופכים לקולות מאתגרים אשר ממשיכים ללוות אותה בשנת השירות והעלייה לישראל, בשירות הצבאי ובחייה היום ברחובותיה של יפו.

א.נשים ומקומות | בין השמשות ובין הפגנות | אבישג אליאב

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. ציון דרבאו נזכר במפגשים הראשונים שלו עם המשטרה ובכל אותם שומרי סף שדאגו להבהיר לו ולקרוביו שהנוכחות שלו כאדם שחור במרחב, איננה מובנת מאליה. הוא נזכר בערים השונות שחי בהן בישראל שבהן בלט יותר ופחות ושואל את עצמו באיזו סביבה ירצה לחיות בעתיד ולהקים את משפחתו .

א.נשים ומקומות | שייכות וזרות במרחב | ציון דרבאו

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. מיכל קטושבסקי ובן זוגה קנו את דירת החלומות שלהם בעיר חולון, אך מעט לאחר מכן הופתעו לגלות שהבניין והמתחם כולו עתידים לעבור פינוי בינוי. על פניו זכייה בלוטו, האמנם?! פרק זה מציג קול אחר שאיננו רוצה להיפרד מן הקיים לטובת החדש שאיננו תמיד נוצץ יותר.

א.נשים ומקומות | מבנים, מבנים ונגמרה הנשמה | מיכל קטושבסקי

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. הודיה סופיה לב גדלה בפריפריה הרחוקה במקום שאנשים לרוב אינם מכירים, בפרק היא מספרת את סיפור הצמיחה של מעלות-תרשיחא וכיצד היא והמקום גדלו ביחד.

א.נשים ומקומות | כאבי גדילה | הודיה סופיה לב

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. ליה קזאז גדלה בשכונת תלפיות בירושלים בין ביתם ההיסטורי של שי עגנון ויוסף קלאוזנר. שמות הרחובות והסיפורים שמאחוריהם היו חלק מסיפורי הילדות שלה, אך חלק נוסף בהיסטוריה המשפחתית נותר עלום ממש כשם שהוא נמחק בזיכרון העירוני. החלק הזה מוסיף להוות גבול סימבולי בין חלקיה השונים של העיר.

א.נשים ומקומות | ירושלים פינת קלאוזנר | ליה קזאז

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. יונתן גפטר צולל למקום שהפך לאייקוני בעיר תל אביב, לא רק בשל המבנה המפלצתי אלה גם ואולי בעיקר בשל הפיכתו למשהו שהוא מעבר לקניון. דיזינגוף סנטר משמש מרכז מפגש של בני נוער וקהילות שונות שמגיעות מכל הארץ כדי לבלות שם. מה סוד הקסם של המקום ומי הם 'ילדי הסנטר' שמבלים בו?

א.נשים ומקומות | מי הם ילדי הסנטר? | יונתן גפטר

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. יובל יעיש גדל במערב ראשון לציון באחת השכונות הפרבריות שמציעות 'ילדות בורגנית מושלמת'. מה המשמעות של לגדול בשכונה שכזו? יובל מתאר את ההבדל שבין מרכז העיר למערב העיר ואת הצורך שלו לצאת מן המקום כדי לגלות את עצמו.

א.נשים ומקומות | סבארביה הישראלית | יובל יעיש

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. שירי שוב עברה בילדותה מעיר אחת לאחרת וברגע אחד נעקרה מנוף ילדותה וחברותיה אל תוך חווית חיים אחרת. בפרק היא משוחחת עם אביה על ההחלטה שלהם לעבור, ונוגעת בשאלות של זהות, שייכות והאופן שבו מקום מעצב את מי שאנחנו.

א.נשים ומקומות | בין שתי ערים | שירי שוב

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם ממקומם סמוך לרמת חובב, מרכז הפסולת והתעשייה הגדול בישראל. התושבים הבדואים אינם מוכנים לעזוב את הבית שלהם שהיה שם עוד לפני קום המדינה והמפעלים, אך לחיים בסמיכות לאתר שכזה יש מחיר בריאותי מוכח. סלימאן אלתיהי מעלה את שאלת הצדק הבין-דורי והדילמה הערכית שבין ה'צומוד', הדבקות באדמה לבין בריאות הילדים. הוא מראיין את תושבי ואדי אל-נעם בנושא.

א.נשים ומקומות | צדק בין-דורי בכפרים הלא מוכרים בנגב | סלימאן אלתיהי

הסדרה א.נשים ומקומות נוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו. מוחמד בדארנה בוחן את אפשרויות המגורים השונות והבחירות של צעירים בעירו סח'נין על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית. האם לבנות בית בכפר, מי יכול ובאיזה מחיר, האם לעבור לבנייה רוויה בערים יהודיות סמוכות ומדוע לא מתפתח מודל של בנייה רוויה בעיר סח'נין שיוכל לפתור חלק ממצוקת הדיור?

א.נשים ומקומות | בָּלָאדִי סָחְ'נין | מוחמד בדארנה

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק הראשון מתמקד במערב ובדמויות המרכזיות שכוננו את הדיסציפלינה. הוא מתחיל במהפכה התעשייתית והתכנון המודרניסטי ומסתיים בהתפכחות והביקורת הפוסט מודרנית.

תכנון עירוני הפודקסט | 1. יסודות התכנון העירוני בעולם המערבי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק השני עובר לדרום הגלובלי ובוחן את מידת הרלוונטיות של התכנון העירוני שצמח במערב. הוא מציג את האתגרים של תהליך העיור בדרום הגלובלי ותופעת הסלמאס המאפיינת אותה.

תכנון עירוני הפודקסט | 2. תכנון והמרחב העירוני בדרום הגלובלי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום. הפרק השלישי חוזר אל המערב ושואל לאור הדילמות שעלו בפרק הראשון ובפרק השני, מה תפקידו של התכנון העירוני כיום? הוא דן במתח שבין ידע לפעולה בתכנון.

תכנון עירוני הפודקסט | 3. המתח בין ידע לפעולה בתכנון

יוברט לו יון #1 | משבר התכנון

יוברט לו יון #3 | מתודולוגיה

יוברט לו יון #5 | עירוניות

שיחה עם האדריכל עדן בר שנבחר לתכנן את פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה עבור משרד הבינוי והשיכון. בשיחה עם ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני הוא מדבר על המורכבות שבתכנון פרויקט מסוג זה הנוגע ברקמת חייהם של אנשים פגיעים ומספר כיצד הגיעו לחלופה של בינוי פינוי. בפרק הם דנים בתפקידו של האדריכל בפרויקט בשירות המדינה הנוגע בסוגיות רגישות חברתית.

פרק # 3 | המתכנן

פרק הסיכום בסדרה: קרית משה האור שבקצה המנהרה?!. שיחה עם ד"ר טלי חתוקה על תפקידה ומקומה של המדינה בתוך פרויקט מסוג זה. האם המדינה מכתיבה סדר יום לפרויקט? האם פרויקט זה הוא המשך של שיקום שכונות, והאם זו אכן התחדשות עירונית? הפרק מציב סימן שאלה בנוגע לבינוי פינוי בקרית משה וקובע כי לא מדובר בניסיון ערכי, רעיוני ותכנוני של המדינה לחלץ אנשים מעוני, אלא בפרויקט היוצא מנקודת מוצא כלכלית גרידא

קרית משה פרק # 5| ההחמצה

פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. שיחתנו הראשונה עם אמנון רכטר תתמקד בסיפור המשפחתי, עבודותיו הראשונות של סבו זאב רכטר, התפתחות המשרד, החינוך של אמנון רכטר והצטרפותו למשרד לצד אביו.

האדריכלים | רכטר 1

איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר

האדריכלים | רכטר 2

דודי ודניאל זרחי בראיון לפודקסט האדריכלים. הפרק יתמקד בתחרויות אדריכלים, איך ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט, ומה הייחודיות והמרכזיות של תחרויות אדריכלים למקצוע?

האדריכלים | זרחי 1

ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית

האדריכלים | שרון 1

בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע , זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה"ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.

חמישה בניינים | סיור עם איתן קימל בבית הלוחם, באר שבע

בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה,  זוכה פרס רכטר לשנת 2006.  הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.

חמישה בניינים | סיור עם ברכה חיוטין בהיכל המשפט, חיפה

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור.

דיור בר השגה | חזון

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור

דיור בר השגה | קריטריונים

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה

תל אביב היסטוריה של התחדשות | מנשייה

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהיסטוריה של כיכר אתרים

תל אביב היסטוריה של התחדשות | כיכר אתרים

Laboratory for Contemporary Urban Design
(LCUD), Department of Geography and Human Environment, Tel Aviv University

Popular tracks by אורבנולוגיה