את הבוקר פתחתי בתחושה מאוד מוזרה בטלפון שקצת סיחרר אותי. נודע לי שהחבר הכי טוב שלי נפצע בפיגוע בירושלים, בלעתי רוק בכוח כדי להצליח לדבר, לנסות לשאול כמה שיותר שאלות, להבין. כשנודע לי שהמצב לא חמור התחלתי לנשום כרגיל, התעששתי, אבל המועקה המשיכה לשכון בחדרי. מועקה שכבר הרגשתי בעבר... אחת כזו שבאה לבקר, שוב.
אי שם בשנת 2009 מבצע עופרת יצוקה, אז גם בשעות הבוקר הגיעה לאוזניי ידיעה כמו זו, מישהו משום מה רצה שאתעורר. רק שאז הייתי חייל, פשוט לגמרי, עם המון רגשות שלא היה כל כך לאן לפרוק. נזכרתי שיש משהו שכתבתי באותה תקופה ואפילו ככה ליווה אותי חלק מחיי... מיד חזרתי למחברת לראות את השיר ההוא שכתבתי באותו לילה כדי להוציא קצת פחדים שהיו לי. כל הבוקר השיר התנגן לי בראש, אני זוכר בזמן שהלחנתי והקלטתי אותו ליוו אותי רעידות שלא הבנתי, אז זה היה שהרגשתי בעצמותיי את נדב הבחור הכי מצחיק בגדוד, היום את איתמר הבחור הכי אמיתי שאני מכיר.
כל היום בחדר מיון השיר התנגן לי בראש והחלטתי לשתף אותו כדי טיפה לפרוק את התחושות שהרגשתי אז וקברתי בעצמי.

Moti Ver

Popular tracks