מילים:
זה התחיל ביום ראשון,
שמתי לך את הסוכריות בתוך התא.
ומשם, האהבה,
רק גדלה ורק גדלה.
ובסופו של דבר את עלית עליי עלית עליי
עלית עליי עלית עליי
עלית עליי עלית עליי.
אני לא ידעתי מה לומר,
ואז שאלת אותי "למה ציירת את הלב?"
פחדתי לספר לך כמובן.
ובסופו של דבר אמרנו אחד לשני
אוהבים זה את זה אמיתי.
זה ממש לא פייר
איך כל שבוע שעובר רק בוכה יותר ויותר
וממש לא רציתי שככה זה יגמר
ואני עדיין לא מבין איך זה קרה.
כי מתוך כל האהבה וגם מתוך השמחה,
חשבתי שהאהבה יכולה לנצח את חיי החברה.
כנראה שאני טעיתי
העולם הזה הוא קריפי.
כנראה שאני טעיתי
העולם הזה הוא קריפי.
ואז ביום שני,
ניסית לתת לי ילדה אחרת (ילדה אחרת)
אמרתי "אני אוהב אותך,
ולא אף אחת אחרת"
ואז שאלתי אותך "את באמת אוהבת אותי?".
את אמרת לי כן.
אבל אם באמת אהבת אותי איך תוך 10 דקות
שינית רגשות.
את אמרת כבר לא אוהבת אותי 
העולם הזה הוא קריפי
זה ממש לא פייר
איך כל שבוע שעובר רק בוכה יותר ויותר
וממש לא רציתי שככה זה יגמר
ואני עדיין לא מבין איך זה קרה.
כי מתוך כל האהבה וגם מתוך השמחה,
אני חשבתי שהאהבה יכולה לנצח את חיי החברה,
כנראה שאני טעיתי העולם הזה הוא קריפי.
(העולם הזה הוא קריפי)
כנראה שאני טעיתי העולם הזה הוא קריפי.
כנראה שאני טעיתי העולם הזה הוא קריפי.
זה ממש לא פייר, 
איך כל שבוע שעובר רק בוכה יותר ויותר
וממש לא רציתי שככה זה יגמר.

Lama Lo Gvina | למה לא גבינה