לָמָה אֱ-לֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח – שיעור בספר תהילים פרק עד

שני מזמורים לפנינו: מזמור שנאמר לאחר חורבן המקדש, הבנוי על גבי מזמור שנאמר לאחר חורבן משכן שילה. אסף מבקש מה' שאת הישועות אותן הוא פועל בקרב הארץ, הוא יפעל גם כנגד האויב המחרף אותו וקם עליו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/74

תהילים פרק ע״ד

יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ – שיעור בספר תהילים פרק לה

דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/35

תהילים פרק ל״ה

טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק – שיעור בספר תהילים פרק לז

ישנו עיסוק חוזר ונשנה בסוגיית "צדיק ורע לו" וכן "רשע וטוב לו". במזמור שלנו ההסבר נראה פשוט – הצלחת הרשעים וטובתם היא זמנית, והעתיד שייך דווקא לצדיקים. אך במזמור שלנו כלל לא נראה שרע לצדיק – אין צדיק ורע לו!

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/37

תהילים פרק ל״ז

אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם – שיעור בספר תהילים פרק לט

דוד שותק. גם מול אנשים, וגם מול ה'. הוא מצדיק את הייסורים, ורק
שואל כמה זמן הם יימשכו. דוד לא רוצה להיות כמו כל בני האדם
שעסוקים בהבל, הוא יודע שה' עשה את מה שעובר עליו. ובכל זאת,
בשל חיינו הקצרים – מבקשים אנו מה' שישמע תפילתנו בטרם נלך...

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/39

תהילים פרק ל״ט

וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ – שיעור בספר תהילים פרק לח

דוד מצדיק את הדין מפני חטאתו, והוא מתאר את ייסוריו המרובים. עם זאת, דוד עומד על כך שאוהביו ורעיו עומדים מנגד, ומבקשי נפשו ודורשי רעתו מדברים עליו דיבורים קשים. הוא מבקש שה' לא יעזוב אותו ויחוש לעזרתו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/38

תהילים פרק ל״ח

ה' אַתָּה יָדָעְתָּ – שיעור בספר תהילים פרק מ

תקוה בה' ושוועה מביאה לישועה. הביטחון בה' מחולל נפלאות. ה' איננו כולא את רחמיו, והוא מציל ועוזר. את הישועה הפרטית צריך לספר בקהל רב, ולהפוך את האמונה והחסד הא-להי לנחלת הכלל.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/39

תהילים פרק מ׳

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – שיעור בספר תהילים פרק מא

מיהו ה"דל" ומדוע צריך להשכיל אליו? ה"דל" היחיד בסיפורי דוד הוא אמנון, שעשה את עצמו כחולה. אם דוד היה משכיל אליו – הוא לא היה עושה את מעשה הנבלה עם תמר. התפילה כאשר חושב דוד שהוא חולה היא תפילה אחת, וכאשר הוא יודע את האמת – תפילתו היא אחרת...

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/41

תהילים פרק מ״א

מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מב

ישנם משברים וקשיים שלא מאפשרים לראות את פני א-להים. בכל זאת, האדם משתוקק לבוא ולראות, הוא נזכר בערגה בזמנים בהם הוא עלה לרגל, והוא בוכה כאשר האויבים בזים לו. האדם לא רק מזכיר לנפשו את מה שהיה אלא מתפלל לה', ושואל אותו למה הוא שכח אותו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/42

תהילים פרק מ״ב

הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מג

יש לדוד המלך שתי תפילות: האחת – לשפוט אותו ולריב את ריבו מן האויב, והשניה – להגיע למקום השכינה ולהודות לה'. גם כאשר דוד בורח מן האויב, הוא חושב על קרבת ה' ורוצה לבוא אל מקור שמחתו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/43

תהילים פרק מ״ג

וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ – שיעור בספר תהילים פרק נב

כבר כאשר ראה דוד את דואג האדומי בבית אחימלך, הוא עמד על טיבו. דואג התפאר ברע ובטח ברוב עושרו, ודבר זה גורם לו להתרחק מן הרוחניות. דוד בוטח בה', ולפיכך הוא שתול בבית א-להים, והוא מודה לו כל הזמן.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/52

תהילים פרק ע״ד

שאול יונתן וינגורט

Related tracks