אותי זה דווקא שימח (שם זמני, נצחי)

נכתב בשלהי 2001 להערכתי, עובד עד זרא בין השנים 2001 ל-2005 ושופצר קלות עכשיו.

המילים (שלדעתי נכתבו גם הן על פני שנה, ואולי קצת מביכות):

אותי זה דווקא שימח, איך שהיא, פתאום.
יפה כל כך, ומקסימה.

פתאום זו לא את,
זה לא מה שאני תמיד מרגיש.
רוח רעננה שוטפת את פניי.

יושב לבד ובחוץ יורד קצת גשם.
מסתכל במראה, לא מוצא אותי.
אני מתחיל להיזכר, שיש עוד,
איפהשהו אני מנסה, באמת.

אתמול חשבתי עלייך, כמו כמעט כל יום.
ההיא מזמן כבר נעלמה.

מוזר איך ככה, אני ואת עומדים, כ"כ קרוב.
קריר מעט עכשיו, מסתיר את שתי ידיי.


chordy

אוקיי, עוד שיר. המילים (שאני די מחבב) נכתבו כנראה באיזור 2002, לחן באותו זמן ועיבוד מתגלגל שמעולם לא הסתיים בטח באיזור 2004.
השירה די מזייפת, ויש רק את הבית הראשון והפזמון אבל אני חושב שמבינים את הרעיון. :)

נקרא לו "כאוס" לצורך העניין. מילים:


מסגרת משקפיי תוחמת ירח קטום,
נשבר על גלים מתנפצים,
בחוף ים לא מוגדר,
בצידה הדרומי של חיפה.

מסך המחשב שלי מתאר בשלמות,
מציאות לא שלמה, מפורטת מדי,
לא סדירה.

(ואני? אני רק מנסה למצוא קצת סדר,
תבניות מוכרות בעולם לא מוכר,
קצת שקט ברעש הלבן.)



chaos

אוקיי, המילים של זה (שאני חושב שהן טובות ממש, עד היום!) נכתבו על גדות נהר המקונג ב-2003 בלואנג פראבאנג, לאוס.
שם הולם, אם כך, יהיה "לאוס".
הלחן לדעתי הוא מ-2004, והעיבוד השתנה כמה פעמים. הגירסה פה קצת מקוטעת עם שירה מעט זייפנית, אבל זה מה שיש לי להציע ותאלצו להסתדר.

העליתי לאתר עוד גירסה של העיבוד, ללא שירה, אבל עם עיבוד הרבה יותר טוב. המקור שניתן לערוך אבד יחד עם הרד דיסק מתישהו ב-2005, זה כל מה ששרד מאותה גירסה שלא הצלחתי לשחזר.

מילים:

בעוד העין שלי מנסה,
להתמקד בפרפר,
המרפרף מולי,
מוחי מעדיף דווקא,
להתמקד ברוכבי האופניים,
שעוברים משמאל לימין,
בתנועה מתמדת.


Laos

גירסה נוספת ל"לאוס" ללא שירה, אבל עם עיבוד הרבה יותר טוב.
המקור אבד אי שם יחד עם הרדיסק ישן שקרס ב-2005.

laos-nosinging

אוקיי, מילים ולחן משנת 2002, ובהתאם, מעט מביך - אך אין מבוכה כלל בעולם.

מילים:

גם מחצי עולם את אור גדול.
אור שקיוויתי שימשיך לזרוח.
אור שקיוויתי שיפסיק.

מוזר איך דווקא עכשיו,
כשהכל כל כך חדש,
את לא פה.

אור בהיר, מהבהב,
מחצי עולם.

Ltbl

טרק ללא שירה מ-2002-3, רק דקלום (שנשמע נורא רציני היום!) ומילים שהיום נשמעות לי קצת חסרות הומור, אבל היי, זה מה שיש. 

מילים:

הכל מרגיש עגול.
בלי פינות, מחליק מהאחיזה.

צף על פני הכל,
מנסה להחליט אם אני,
שרואה הכל כך מטושטש,
יכול לראות ברור את העולם הזה,
שנראה מעורפל כל כך,
כמו מבעד לזכוכית מלאה גבשושיות.

אולי שניהם ביחד,
יבטלו אחד את השני,
למין תמונה ברורה.

כמו כשנותנים לעיניים להשתחרר,
מול אוספים אקראיים לכאורה,
של נקודות צבעוניות,
כך אני מנסה,
לשחרר את עצמי,
אל מול העולם הזה,
המעורפל כל כך.


zdanielz