בס"ד
הלחן לפיוט "לכה דודי" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית. 
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצב עדכני המזכיר את הרוגע והשלווה שיש ביום השבת.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של שבת קודש.

מילים:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד

הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה

כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה

קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי

לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי

כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי

מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ

וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ
כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי

וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ

גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

בואי כלה שבת מלכתא

בס"ד
הלחן לפרק ק"נ בתהילים שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. 
המזמור נפתח בפסוק ”הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ”. 
עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. 
המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.

מילים:
(א) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
(ב) הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
(ג) הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
(ד) הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.
(ה) הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
(ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

כל הנשמה תהלל יה הללויה

בס"ד
הלחן לפרק ק בתהילים "מזמור לתודה" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

מובא בשולחן ערוך שיש לומר את מזמור לתודה בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.
מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה. 
— שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

מילים: תהילים פרק ק
(א) מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ: 
(ב) עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: 
(ג) דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא)  וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: 
(ד) בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ: 
(ה) כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מזמור לתודה | בואו שעריו בתודה

בס"ד
הלחן תהלים פרק קכ"א "שיר למעלות - אשא עיני אל ההרים" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, והוא נאמר בעת צרה. המזמור הוא חלק מחמישה עשר שירי המעלות המופיעים בתהילים, והיחיד ביניהם שפותח במילים שִׁיר לַמַּעֲלוֹת.
מזמור זה הוא מזמור תפילה שנשמע מפי עולי הרגל לירושלים.
יש הטוענים כי מזמור זה הוא שירו של לוחם לפני צאתו לקרב, וחש סכנה לקראת המלחמה הקרובה.

מילים: תהלים פרק קכ"א
(א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.
(ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
(ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.
(ד) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
(ה) ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
(ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
(ז) ה' יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.
(ח) ה' יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל

בס"ד
הלחן לפיוט "נָגִילָה הַלְלוּיָהּ" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

נָגִילָה הַלְלוּיָהּ הוא פיוט שחובר על ידי הפייטן אשר מזרחי.
הפיוט מבטא את הצפייה הרבה והגדולה לקראת הגאולה האמורה לבוא ואת השמחה לגאולה שהגיעה ולגאולה שעתידה לבוא על העולם ועל עם ישראל בפרט. 
השיר הפך לפופולרי עד מאוד אצל רבים מיוצאי עדות המזרח. בדרך כלל שרים שיר זה בליל שבת.

מילים:  נגילה הללויה / אשר מזרחי

נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה

אֵל שַׁדַּי קַבֵּץ נִדְחֵי יְדִידַי וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי
נַפְשִׁי בָּהֶם גָּעֲלָה נָגִילָה הַלְלוּיָהּ

נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה

שְׁלַח לִי בֶּן יִשַׁי גּוֹאֲלִי וּבְנֵה לִי בֵּית הֵיכָלִי
בְּאוֹיְבַי עֲשֵׂה כָּלָה נָגִילָה הַלְלוּיָהּ

נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה

רַחֲמָן חוּס עַל עַם לֹא אַלְמָן וּשְׁלַח לָהֶם צִיר נֶאֱמָן
יְבַשֵׂר עַם סְגֻלָּה נָגִילָה הַלְלוּיָהּ

חָזָק זְכֹר זֶרַע יִצְחָק וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחָק
וּנְסַדֵּר שִׁיר וּתְהִלָּה נָגִילָה הַלְלוּיָהּ

נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

בא זמן הגאולה

בס"ד


השיר הזה הוא שיר מיוחד שכתבתי והלחנתי לתמר אישתי היקרה לרגל יום הולדתה 👸🏽
 🎈🎂🎊❤️🎊🎂🎈
השיר מורכב מאהבתי העצומה וההערכה האין סופית שלי לתמר🌴🥰
שילבתי בשיר קטעים מתוך:
 "אשת חיל"
 "שיר השירים"
 "מזמור שיר ליום השבת"
יהי רצון שנזכה לעוד שנים רבות וטובות ביחד בע"ה 🙏 😍 ❤️ 🥂

השיר "הלב לא טועה" המבוצע בערוץ זה נוצר בעזרת בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.


מילים:  אמיר קאיקוב

[פזמון]
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח
כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
אָתְּ הָאוֹר בְּחַיָּי
הַלֵּב לֹא טוֹעֶה

[בית ראשון]
"מִי יִמְצָא אֵשֶׁת חַיִל מִפְּנִינִים יְקָרָה"
אַתְּ מְעַצֶּבֶת בִּנְשָׁמָה טְהוֹרָה
כָּל יְצִירָה שֶׁלָּךְ הִיא אוֹמָּנוּת
וַאֲנִי מַבִּיט בָּךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת

[בית שני]
"אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ"
אַתְּ אֵם מַדְהִימָה, הַכֹּל אַתְּ עוֹשָׂה
בִּלְעָדַיִךְ אֲנִי לֹא מֻשְׁלָם
וְאִתָּךְ שָׁוֶה לִי כָּל הָעוֹלָם

[פזמון]
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח
כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
אָתְּ הָאוֹר בְּחַיָּי
הַלֵּב לֹא טוֹעֶה

[בית שלישי]
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה"
מִי זֹאת כְּמוֹ שָׁחַר
יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כְּ-חָמָּהּ 
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.

[בית רביעי]
"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֵּךְ"
לֹא מוּכָן עוֹד לְהִסְתַּבֵּךְ
כָּל רֶגַע אִתָּךְ הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן
וְאַתְּ תָּמִיד אֶצְלִי בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

[פזמון]
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח
כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
אָתְּ הָאוֹר בְּחַיָּי
הַלֵּב לֹא טוֹעֶה

[בית חמישי]
"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי"
אָתְּ הָאֹשֶׁר בַּחַיִּים שֶׁלִּי
בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ אֲנִי מוֹדֶה
עַל הָאַהֲבָה הַזֹּאת אֲנִי נוֹדֵר

[בית שישי]
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל"
אַתְּ עוֹלָה עַל כֻּלָּן 
אַהֲבָתֵנוּ תִּפְרָח
וְתִשָּׁאֵר חֲזָקָה כְּאִילָן

[פזמון]
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח
כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
אָתְּ הָאוֹר בְּחַיָּי
הַלֵּב לֹא טוֹעֶה

[בית סיום]
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה"
מִי זֹאת כְּמוֹ שָׁחַר
יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כְּ-חָמָּהּ 
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

הלב לא טועה

בס"ד
הלחן לפרק תהילים כ"ג "מזמור לדוד ה' רעי לא אחסר" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

אודות המזמור
מזמור תהלים זה מושר לפני הקידוש בסעודות השבת בפי עדות המזרח ואצל החסידים לאחר הקידוש של שבת בבוקר. בסעודה שלישית של שבת הוא מושר בלחנים רוויי געגועים אצל יהודי אשכנז והחסידים.
במזמור זה מבטא דוד את מבטחו העמוק בה', המצוי אתו גם במצבים קשים ומספק לו את כל מחסורו, הן הגשמי והן הרוחני. במזמור שני דימויים מרכזיים העשויים להילקח מחייו של דוד – דימוי ה' לרועה, שמולו דוד הוא השה, ודימוי ה' לבעל בית מארח, כשדוד הוא האורח הסמוך על שולחנו של ה'.

פירוש רש"י
{א} מזמור לדוד. אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמור לדוד מנגן ואח''כ שורה עליו שכינה מזמור להביא רוח הקודש לדוד, וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ואח''כ אמר שירה : ה' רועי. במדבר הזה שאני הולך בו בטוח אני שלא אחסר כלום : 
{ב} בנאות דשא. בנוה דשאין לפי שהתחיל לדמות מזונותיו למרעה בהמה שאמר ה' רועי נופל על הלשון של ה' רועי נאות דשא, ומזמור זה אמר דוד ביער חרת, למה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרס והרטיבו הקב''ה מטוב של העולם הבא (מדרש תהלים) : 
{ג} נפשי ישובב. רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו :במעגלי צדק. בדרכי מישור שלא אפול ביד אויבי : 
{ד} בגיא צלמות. בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר, כל צלמות לשון חושך פירשו דונש בן לברט : שבטך ומשענתך. יסורים שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך שניהם ינחמוני שיהיו לי לסלוח עון ובטוח אני שתערוך לפני שלחן היא המלכות :
{ה} דשנת בשמן ראשי. כבר נמשחתי על פיך למלך : כוסי רויה. לשון שובע :

מילים:  תהילים כ"ג
[א] מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:
[ב] בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
[ג] נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:
[ד] גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:
[ה] תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:
[ו] אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מזמור לדוד ה' רעי לא אחסר - לא אירא רע כי אתה עמדי

בס"ד
הלחן לפרק תהילים קכ"ו "שיר המעלות בשוב ה' - נושא אלומותיו" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

אודות המזמור
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים”. 
משורר התהילים מתפעל משיבת הגולים לארץ ישראל ואף רומז כי על אף הקשיים שחווים העולים בהווה, מובטח להם עתיד יותר טוב במולדתם. משורר התהילים מבקש מה', שיחזיר את מצבה של ציון קודם הגלות. 
עדות אשכנז נוהגים לומר את המזמור לפני ברכת המזון בימים שאין אומרים תחנון. המזמור הוא חלק ממחרוזת של 15 שירי מעלות המשובצים בספר תהלים ואשר על פי מסורת חז"ל נכתבו כולם על ידי דוד.
מזמור זה הוצע כהמנון למדינת ישראל.

סיפור חוני המעגל בתלמוד וזיקתו למזמור
בתלמוד הבבלי מסופר אודות שנתו הארוכה של חוני המעגל שארכה שבעים שנה:

אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה : 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' (ספר תהילים, פרק קכ"ו, פסוק א'). אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא (=האם יש מי שישן שבעים שנה וממשיך לחלום!?)

— מסכת תענית, דף כ"ג, עמוד א'
בפשט הגמרא חוני תמה - איך אפשר להשוות את שיבת ציון לחלום, הרי אין חלום שמתמשך זמן רב כל כך. יש שהסבירו שחוני הבין שהחלום מבטא את הציפייה הארוכה והמתוחה לשיבת ציון בזמן הגלות. תקופת שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה באה שבעים שנה אחר חורבן הבית, וחוני תוהה על כך: הרי אין ציפייה והשתוקקות שמחזיקה מעמד שבעים שנה. על פי הסיפור, בעקבות התהייה הזו נרדם חוני וישן במשך שבעים שנה.

מילים:  תהילים קכ"ו
[א] שִׁיר הַמַּעֲלוֹת | בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
[ב] אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה | אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.
[ג] הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
[ד] שׁוּבָה ה' אֶת (שבותנו) [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
[ה] הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
[ו] הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע | בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

שיר המעלות נושא אלומותיו

בס"ד
הלחן לפיוט "אשורר שירה לכבוד התורה" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא אשורר שירה לכבוד התורה, אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך".

מילים:  רבי רפאל ברוך טולידאנו

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה
מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה

נֶאֱמָן שְׁמוֹ בָּחַר בְּעַמּוֹ
לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹ אֻמָּה נִבְחָרָה

נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ, עַל סִינַי הוֹדוֹ
קָרָא לְעַבְדוֹ, לְקַבֵּל תוֹרָה

נִתְּנָה לָנוּ עַל יַד רוֹעֵנוּ
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּחִיר הָאֻמָּה

נֶאֱמַן בֵּיתוֹ הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ
גַּם נְבוּאָתוֹ מַרְאָה מְאִירָה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת אֵל
כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל לוֹמְדֵי תוֹרָה

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר
מֵישָׁרִים דּוֹבֵר בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה

רַבָּה נְעִימָה תּוֹרָה תְּמִימָה
פֶּתִי מַחְכִּימָה עַיִן מְאִירָה

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אשורר שירה לכבוד התורה

בס"ד
הלחן לתפילה "נשמת כל חי" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

"נשמת כל חי" היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

תפילה זו נאמרת גם על ידי יחידים שניצלו מצרה. ישנה מסורת בשם רבי יהודה החסיד שלפיה התחייבות בעת צרה לומר "נשמת כל חי" לאחר ההצלה, היא סגולה להינצל מצרה. אנשי הקבלה הוסיפו את אמירת נשמת כל חי לתפילת הדרך כסגולה לחזרה בשלום מן הדרכים. בספר דרך ישרה, נכתב: ”קבלה בדוקה ומנוסה, כשיצא אדם מן העיר, יאמר הריני מקבל עלי כשאגיע למקים פלוני אז אני אומר נשמת כל חי תברך וכו', וכשיגיע לשם ישלם נדרו.

מילים: נשמת כל חי
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה.
הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.
בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

נשמת כל חי

בס"ד
הלחן לפיוט "יגדל אלוהים חי וישתבח" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

"יגדל אלוהים חי" הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם.

מחבר הפיוט
מקובל, שמחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה, כנראה במאה הארבע עשרה. הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541)


מילים:  יגדל אלהים חי / ר' דניאל בן יהודה הדיין

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח | נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ | נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף | לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא | רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר | יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל | אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד | נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל | עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר | דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ | מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ | נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ | לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ | בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

יגדל אלוהים חי

בס"ד
הלחן לפיוט "אדון עולם" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

הפיוט עוסק בשבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול.

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית.

מילים:  אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כָּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַּכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן, בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵּרוּד, גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי, מְנַת כּוֹסִי בְּיּוֹם אֶקְרָא.
וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא, וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא.
בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלָח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי, אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אדון עולם

בס"ד
הלחן לפרק ס"ז בתהילים "למנצח בנגינות מזמור שיר" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

למזמור מיוחסת חשיבות רבה בקבלה. על שום היותו סימטרי, בן שבעה פסוקים, ועל שום ההרמזים שבו המקבילים לברכת כהנים, ערכו אותו המקובלים בצורת מנורת שבעת הקנים שהודלקה בבית המקדש. 
המקובלים שיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת המנורה. 
כאשר המזמור ערוך בצורה כזו הוא מכונה גם למנצח בצורת המנורה.

המסורת היהודית מציינת שכאשר דוד המלך היה יוצא למלחמותיו, הוא היה נושא עמו מגן ייחודי אשר עליו היה חרוט מזמור זה. 
צורת המגן כשלעצמו היה מסוגנן בצורה המוכרת לנו היום בתור מגן דוד, לעומת זאת הרמ"א כתב שהמנורה הייתה מצוירת בתוך ה"מגן דוד".

יש נהגו שלומר המזמור לפני ברכת המזון.

מילים: תהילים פרק ס"ז
(א) לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:
(ב) אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
(ג) לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:
(ד) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
(ה) יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
(ו) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
(ז) אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:
(ח) יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

למנצח בנגינות מזמור שיר

בס"ד
הלחן לפרק צ"ח בתהילים "שיר חדש כי נפלאות עשה" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

מזמור מתאר כיצד יכריזו על המלכתו העתידית של ה' לעיני העולם כולו.

מזמור זה הוא המנון שבמרכזו מתרחש טקס המלכתו של האל על העולם. לשון המזמור משופעת מושגים הקשורים במלוכה. בכותרת המזמור ובחתימתו מזכיר בעל המזמור שניים מתפקידיו של המלך. לנצח במלחמות ולשפוט בצדק את העולם. במזמור לא רק בני ישראל יריעו לה' אלא גם עמי העולם. כולם יזכו לישועתו אך בני ישראל הם אלה שיזכו בחסדו.

המזמור נאמר כחלק מקבלת שבת באותן הקהילות שמתחילות את קבלת שבת ב"לכו נרננה".

מילים: תהילים פרק צ"ח
(א) מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה;
הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ, וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.
(ב) הוֹדִיעַ ה', יְשׁוּעָתוֹ; לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, גִּלָּה צִדְקָתוֹ.
(ג) זָכַר חַסְדּוֹ, וֶאֱמוּנָתוֹ - לְבֵית יִשְׂרָאֵל:
רָאוּ כָל-אַפְסֵי-אָרֶץ - אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
(ד) הָרִיעוּ לַה', כָּל-הָאָרֶץ; פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ.
(ה) זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
(ו) בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר - הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'.
(ז) יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
(ח) נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף; יַחַד, הָרִים יְרַנֵּנוּ.
(ט) לִפְנֵי ה' - כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ:
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; וְעַמִּים, בְּמֵישָׁרִים.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

שיר חדש כי נפלאות עשה

בס"ד
הלחן לתפילה "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

"תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם" היא מימרה תלמודית של האמורא רבי אלעזר בשם רבי חנינא בשבח ומעלת התלמיד חכם.

המימרה נסמכת על הפסוק בספר ישעיה: ”וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.” וכך דרש האמורא: אל תקרי "בָּנָיִךְ" אלא "בּוֹנָיִךְ", דהיינו שתלמידי החכמים שהם בוני העם הם גם סיבה להשכנת שלום בעם.

לפי המנהג הנפוץ בקהילות ישראל מימרה זו נאמרת מידי בוקר בסיום הפרק אין כאלוקינו שבסוף תפילת שחרית (לאחר נוסח פיטום הקטורת). לאחר המימרה נהוג לומר סדרת פסוקים שעוסקים בשלום.

מילים: האמורא רבי אלעזר בשם רבי חנינא
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא; 
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר; 
וְכׇל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ, אַל תִּקְרֵי "בָּנָיִךְ" אֶלָּא "בּוֹנָיִךְ"
יְהִי שָּׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: 
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָּׁלוֹם בָּךְ: 
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ: 
וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָּׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל: 
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל: 
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

בס"ד
הלחן לתהלים קי"ח ה, יד "מן המצר קראתי י-ה" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

בפסוק ה של המזמור מתאר המשורר כי פעם הוא התפלל לאלוהים בזמן צרה והוא עזר לו: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" ובשל כך המשורר קורא לשומעיו לבטוח באלוהים.

ביאור שטיינזלץ על תהילים קי״ח: ה׳
ומכאן אמירה בגוף ראשון על חסד ה' המושיע מלחץ צבאי או מדיני: מִן הַמֵּצַר, מקום צר ודוחק, כשהרגשתי שגבולות חיי הולכים ומצטמצמים, קָרָאתִי בתפילתי ליָּהּ. עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. ה' נענה לקריאתי, לא במלים אלא בהרחבה ממשית של חיי.

ביאור שטיינזלץ על תהילים קי״ח: י״ד
עָזִּי, כוחי וְזִמְרָת, וזמרתי הם ביָהּ. עצמתי באה ממנו ותהילתי מופנית אליו. ולכן – וַיְהִי ה' לִי לִישׁוּעָה.

זאת חנוכה
נהגו רבים מישראל לאחר הדלקת הנר השמיני של חנוכה לכתוב פתק המתחיל בפסוק "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" ולאחריו לבקש בקשה מה' יתברך. לאחר שהנרות כבים שומרים פתק זה בתוך חנוכייה ומאחסנים אותה כך לשנה הבאה, מתוך תפילה שבשנה הבאה שיבואו לפתוח את החנוכייה יתמלאו משאלות ליבו.

מילים: תהילים קי"ח ה, יד
(ה) מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ;    עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
(יד) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ;    וַיְהִי-לִי, לִישׁוּעָה.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מן הצר קראתי י-ה

בס"ד
הלחן לחיבור "יש עניין שנתהפך הכל לטובה" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.


מילים: רבי נחמן מברסלב זיע"א , רבי נתן מברסלב זיע"א 
כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, 
דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל
עַל יְדֵי רִקּוּדִים 
וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף 
נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין

מִצְוָה גְּדוֹלָה 
לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה
לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד

אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים 
וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת,
וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם,
עַל כֵּן אֲהוּבִי, אָחִי, אַתָּה הַמְעַיֵּן, נַפְשִׁי וּלְבָבִי -
חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד וּבְטַח בַּשֵּׁם כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ,
כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ,
וְתִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים בְּלִי שִׁעוּר,
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר,
וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה,
וּזְדוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת רַק חֲזַק וֶאֱמַץ

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר 
עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, 

וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר 
שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד 
כְּלָל!

וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה
בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך


מוקדש באהבה לחברי היקר ומשמח הלבבות דיג'יי ליאור אברהם שנתן לי השראה לביצוע השיר  @LiorAvraham  

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

יש עניין שנתהפך הכל לטובה

בס"ד
הלחן לשיר "עם ישראל חי" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.


מילים: 
עַם יִשְׂרָאֵל חַי

עוֹד אָבִינוּ חַי

אַל תִּירָא יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא
כִּי גּוּר אַרְיֵה הֲלֹא אָתָּה
ואַרְיֵה אם ישאג מי לא ירָא


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

עם ישראל חי

בס"ד   

הלחן לפיוט "אנא בכח" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

מבנה ומהות הפיוט
הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם המפורש - שם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלוהים, המתואר בכלליות במסכת קידושין בתלמוד הבבלי.

משום ששם האל נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, כמו בקריאת שמע כפי שהיה נהוג בבית המקדש בשעת אמירת השם המפורש בפי הכהן הגדול בעת סדר העבודה ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט.

מילים:  אנא בכח
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אנא בכח

בס"ד   
הלחן לתפילה "הנרות הללו" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה. התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים.


מילים: הנרות הללו
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין,
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת
וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה,
עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים.

וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה,
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵן,
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן,
אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד,
כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל,
עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ׃

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

הנרות הללו - חנוכה טראנס

בס"ד   
הלחן לתפילה "מודה אני לפניך" שבוצע בערוץ זה נוצר ע"י בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

"מוֹדֶה אֲנִי" היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר, בה מודים לאלוהים על החזרת הנשמה בסיום השינה.

התפילה מקובלת ברוב תפוצות ישראל והיא אחת התפילות המוכרות ביותר, אף על פי שהיא אינה מופיעה בתלמוד ובשולחן ערוך. התפילה מופיעה לראשונה בספר סדר היום שחיבר המקובל הצפתי רבי משה בן מכיר:
"ובקומו יאמר מיד 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך' ואין צריך לזה נטילת ידיים, כי אפילו יהיו ידיו מטונפות אין חשש, כיון שאינו מזכיר לא שם ולא כינוי".

בהמשך השיר שילבתי קטע מתוך "ברכת יוצר אור" הנאמרת בתפילת שחרית ומסתיימת במילים "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית".

מילים: 
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים, 
שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה; 
רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ.

מָרוֹם וְקָדושׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. 
עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּעַל מִלְחָמות. 
זוֹרֵעַ צְדָקוֹת. מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת. 
בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. 
אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת: 
הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד 
מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מודה אני לפניך מלך חי וקיים

בס"ד   
הלחן לשיר "באנו חושך לגרש" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.

באנו חושך לגרש, הוא שיר לחג החנוכה מאת שרה לוי-תַּנַּאי אשר הולחן במקור על ידי עמנואל עמירן והתפרסם במחצית השנייה של שנות ה-40 לכל המאוחר.

את השיר חיברה לוי-תנאי, מחנכת וכוריאוגרפית, בעת ששימשה גננת בקיבוץ רמת הכובש בשנים 1939–1946, שם הייתה מלמדת את הילדים את השיר.

מילים: שרה לוי-תַּנַּאי
בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.
בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.
כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,
וְכֻלָּנוּ – אוֹר אֵיתָן.

סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!
סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

באנו חושך לגרש

בס"ד   
הלחן לשיר "מי ימלל" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.

"מִי יְמַלֵּל" הוא שיר ילדים לחנוכה מאת מנשה רבינא המושר בלחן עממי, לעיתים בקאנון (בשני קולות).
השיר נכתב לכל המאוחר בשנת 1936.

השיר מפאר את גבורת המכבים, יחד עם שאר הגיבורים שגאלו את עם ישראל, מתוך ציפייה לגאולת ישראל גם בימינו. השיר הוא אחד משירי חנוכה ה"לאומיים", שנכתבו ברוח התנועה הציונית המתחדשת בתחילת המאה ה-20, בתקופת העליות הציוניות וההתיישבות בארץ ישראל.

מילים: מנשה רבינא
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.

שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מי ימלל גבורות ישראל

בס"ד   
הלחן לשיר "מָעוֹז צוּר" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.

"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי" הוא פיוט שנהוג לזמר בימי החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. יש הנוהגים לשיר את הפיוט במלואו ויש הנוהגים לשיר רק את הבית הראשון או רק את הבית הראשון והחמישי. מקור הפיוט כנראה בתקופת מסעות הצלב. הוא התקבל בכל קהילות ישראל מלבד יהודי תימן, שלא נהגו לאומרו והפיוט נעדר מכל סידורי התפילה שלהם. שמו של מחבר הפיוט רמוז באקרוסטיכון של חמשת הבתים הראשונים: "מרדכי"

מילים: מרדכי
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי/ לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ / מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי / אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי / וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים / נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה / יְמֵי שְׁמוֹנָה / קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מעוז צור

בס"ד
הלחן לפרק ל' בתהילים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

המזמור הוא מזמור 'הודאת יחיד', בו המשורר מודה לה' על שחילץ אותו מסכנת מוות, וכן הוא כולל תפילה להצלה מסכנת מוות זו, שהוצעו מספר דרכים להסביר את משמעותה. ההצלה הגיעה למשורר באופן מהיר ביותר, וכך תחושת המצוקה שלוותה אותו בשעותיו הקשות, "בערב ילין בכי", התחלפה בעליצות ושמחה בבוא המרפא והישועה: "הפכת מספדי למחול לי". המזמור נחתם בתובנה שמי שכמו קם לתחיה וזכה במתנת החיים, הרי זה כדי שיביע תודה לה' על הישועה שזכה בה מידיו, והצהרה של המשורר בפני ה' אלוהיו, שהוא יודה לו לעולם.

מכותרת המזמור, ”מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד”, עולה כי המזמור חובר על ידי דוד המלך, לכבוד חנוכת בית המקדש.

מילים: תהלים ל' - מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד
(א) מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
(ב) אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי:
(ג) ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
(ד) ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי) מִיָּרְדִי בוֹר:
(ה) זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
(ו) כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה:
(ז) וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם:
(ח) ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
(ט) אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן:
(י) מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
(יא) שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי:
(יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
(יג) לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד

בס"ד   
הלחן לנבואת ירמיהו הנביא "ושבו בנים לגבולם" שבוצע בערוץ זה נוצר ע"י בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

השיר נוצר בהקדשה לשבויים שיחזרו במהרה בע"ה

בפרק מתוארת גאולתם השלמה של כל שבטי ישראל שגלו אל אשור ובבל. השבטים ישובו לארצם, יבנו אותה ויזכו לשפע כלכלי. ה' יכרות אתם ברית חדשה וקיומם בארץ יהיה נצחי ("ושבו בנים לגבולם").

מילים: ירמיהו פרק לא - פסוקים יד - יט
(יד) כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. 
(טו) כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.  
(טז) וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם. 
(יז) שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.  
(יח) כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.  
(יט) הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. 


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

ושבו בנים לגבולם

בס"ד   
הלחן לתפילה "מי שברך לחיילי צה"ל" שבוצע בערוץ זה נוצר ע"י בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

באדר ב' תש"ח פרסם בית הכנסת הגדול של תל אביב נוסח של תפילת מי שברך ל"כל אחינו ואחיותינו שהתגייסו להגנת העם והמולדת והעומדים על המשמר יומם ולילה לבלי לתת למשחית לפגוע בערינו ובמושבותינו". נוסח מעט מרוחב יותר פורסם כחודש לאחר מכן. לדעת אהרון ארנד, מסתבר שהתפילה חוברה על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל אביב.

במהלך מלחמת סיני, בנובמבר 1956, פרסם הרב גורן מי שברך לחיילי צה"ל והציבור נתבקש לאומרו בבתי הכנסת לאחר קריאת התורה בשבת.[1][2] נוסח זה הוא הנוסח המקובל כיום. בתמוז תשי"ז קבעה מועצת הרבנות הראשית כי את תפילת מי שברך לחיילי צה"ל יש לומר בעת פתיחת ההיכל כשהקהל עומד.

התפילה חדרה לנוסח התפילה בבתי הכנסת בסוף שנות השישים. בתחילה הופיעה בסדרי תפילה ליום העצמאות, ולאחר מכן התפשטה לשבתות מיוחדות ולבסוף לכל שבתות השנה.

מילים: 
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל (וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן), הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, (וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם) בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: 'כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם', וְנֹאמַר: 'אָמֵן'.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מי שברך לחיילי צהל

בס"ד   
הלחן לפרק קל"ז בתהילים "אם אשכחך ירושלים" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורותיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

כחלק ממנהגי האבלות על החורבן, נהגו לשבור כוס כוס תחת החופה וכמו כן נהוגים שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי מהמזמור:

מילים: תהילים - קל"ז 
(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
(ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
(ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
(ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
(ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
(ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אם אשכחך ירושלים

בס"ד   
הלחן לפיוט "יודוך רעיוני" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי הוא פיוט לשבת, אשר נכתב על ידי המשורר הרב ישראל נג'ארה מהמאה ה-16. השיר נדפס על ידי מחברו בספרו זמירות ישראל.

הפיוט מושר בלחנים שונים בכמה עדות, בפרט אצל יהודי עדות המזרח ויהודים ספרדים.

אצל יהודי מרוקו מפייטים אותו בסדר הבקשות ל"פרשת בא", ואצל יהודי חלב הוא מושר בשירת הבקשות לשבת, ובקהילת יהודי בבל הוא מושר בדרך כלל בליל שבת.

מילים:  יודך רעיוני
יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי

יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ
אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ
וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ
לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי

שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים
וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים
חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים
וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי

רְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה
וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה
וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה
וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִי

אֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ
וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ
וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ
מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

יודוך רעיוני

בס"ד   
הלחן לפיוט "אגדלך" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

"אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה" (או בקיצור "אֲגַדֶּלְךָ") הוא פיוט מסוג "רשות לקדיש" שנכתב על ידי הרב אברהם אבן עזרא. במקורו, הפיוט נועד לשמש הקדמה לאמירת הקדיש שלפני ברכות קריאת שמע של שחרית, אולם ברבות השנים הוא הופקע מייעודו המקורי ומשמש כיום במגוון הקשרים.

מחבר הפיוט מתאר יהודי העומד למול אלוהיו בפחד ואימה, ומתקשה להסביר את גודלו של האל, מכיוון שאין אפשרות לתאר את גודלו האינסופי והלא ניתן להשגה או תיאור במילים, הוא מסביר את הגיחוך בסברה האנושית שאדם בן תמותה יוכל לתאר את מי שברא אותו; אך הוא בכל זאת פונה לשבח את הבורא ומתאר את החלק אותו הוא יכול להשיג וכפי שאר בני האדם, שאצלם האל מרומם ומשובח הוא בפי כל פה על חכמתו הנפלאה שניכרת במעשיו ובברואיו.

מילים:  הרב אברהם אבן עזרא.
אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה וְאֹודְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה:
בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה:
רְקִיעֵי רוּם הֲלֹא נָטָה בְּמִבְטָא וְהַָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה:
הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יוֹצְרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה:
מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה:
וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אגדלך

בס"ד   
הלחן לפיוט "רְפָא צִירִי" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

רְפָא צִירִי (נקרא גם: רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן) הוא פיוט מאת הרב רפאל ענתבי שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות.
תוכן הפיוט הוא תפילה לרפואה, נהוג לפייטו לעיתים לפני עלייה לתורה של אדם חולה.

הרב ענתבי היה משורר פורה במיוחד שחיבר למעלה מ-400 פיוטים. מסופר עליו שאף בעת שהיה משוחח שיחת חולין עם אנשים היה מתבל דבריו בחרוזים ולעיתים אף היה כותב שיר על השיחה. לאחר עלייתו ארצה לירושלים היה בין ראשי המפיצים את מסורת שירת הבקשות של יהודי אר"ץ, ועד יומו האחרון הוסיף עוד לחבר פיוטים.

השיר מוקדש לזכר אבי אבנר קאיקוב ז"ל ודודי דוד בשה ז"ל שהיו נוהגים לשיר את הפיוט הזה ביחד בשמחה בערבי שבת.

מילים:  הרב רפאל ענתבי.
רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן
כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן
אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי
וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי

פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים
רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים
עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ
אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ

אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי
וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא
לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה

פירוש - מאתר הפיוט והתפילה - סנונית
• רְפָא צִירִי - ציר הוא כאב (וביחוד כאבי היולדת). בקשה לרפא את כאבי, וגם צער הגלות. 
• אֵל נֶאֱמָן - כינוי לקב"ה, המבטא את היותו נאמן לעמו ולקיים דברו, כפי שאומר משה רבנו לעם ישראל לפני הכניסה  לארץ: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר (דברים ז, ט). • רוֹפֵא אֻמָּן - הקב"ה הוא הרופא המומחה שיש בידו לרפא כל מכאוב. 
• אַתָּה רֹאשִׁי - אתה עטרת ראשי, העומד בראשי ומנהיג אותי, עיקר חיי. 
• שׁוּר - ראה. 
• חַלְשִׁי - חולשתי. 
• פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים - במובן הרוחני, פתח לי שערי שמיים לתפילתי וקבל אותה ברחמים. במובן הפיזי- שער הרחמים הוא השער הקרוב היותר להר הבית, ודרכו על פי המסורת יכנס המשיח לירושלים ויביא עימו את הגאולה. בקשת הגאולה היא הן פרטית: רפואה, והן כללית - יציאה מן הגלות. 
• רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים - כינוי לקב"ה, ומתקשר למילה רחמים שנאמרה קודם, בדומה לתפילת "אל מלא רחמים": אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים... 
• עַבְדָּךְ - המשורר. ובמובן הכללי יותר: עם ישראל. 
• אֵל חַי - הקב"ה, כפי שמופיע אצל הנביאים ובתהלים, למשל: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי (פד, ג). ביטוי המבטא את היותו אל הנותן חיים לאדם - הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני ואת היותו "אל חי" מול האלילים. 
• דְּרוֹר קְרָא - קרא לגאולה וליציאה מן הגלות. דרור הוא ביטוי הקשור לגאולת העבדים והאדמות המתרחשת בשנת היובל ומבטא את הגאולה השלמה. 
• לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה - עם ישראל. הגבירה היא שרה, עפ"י בראשית טז, ט, שם המלאך פונה אל הגר, שפחת אברהם שתשוב לשרה: וַיּאמֶר לָהּ... שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

רפא צירי

בס"ד   
הלחן לשיר "הארץ הטובה" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

הארץ הטובה הוא שיר שכתבתי לכבוד טו בשבט על שבעת המינים.

שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.” (דברים, ח', ז'–ח').

מתוך פסוק זה נתקבעה קבוצה טקסית של שבעה צמחים מספקי מזון: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון וזית. הצמח השביעי נקבע כתמר, בפרשנות על המילה "דבש", כיוון שמפרי התמר הפיקו סילאן (דבש תמרים).

המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים, ובפרט קיימים פרטים הלכתיים מסוימים הקשורים בהם. שבעת המינים משמשים גם במנהגים הקשורים בארץ ישראל כמו תליית שבעת המינים בסוכה, ואכילת שבעת המינים בסעודת ט"ו בשבט. מנהג זה אומץ בידי התנועה הציונית.

לארבעה צמחים מתוך השבעה יש שמות ייחודיים לתיאור איסוף היבול שלהם:

ארייה - קטיף תאנים.
בציר - קטיף ענבים.
גדיד - קטיף תמרים.
מסיק - קטיף זיתים.


מילים:  
וְיִתֶּן לְךָ הָאֵלוקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם
וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן, וְתִירושׁ

בית 1
וּבֵרַכְתָּ אֶת השם אֵלוקֵךָ
עַל הָאָרֶץ הַטובָה 
אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

פזמון
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעורַה וְגֶפֶן 
וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן
אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

בית 2
הַתְאֵנָה חָנְטָה פַגֶיהָ 
וְהַגְפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ 
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח
אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ

פזמון

בית 3
כְּפֶלַח הָרִמוֹן רַקָתֵךְ 
מִבַּעַד לְצַמָתֵךְ.
רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר
אֵין מַדְלִיקִין אֶלָא 
בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד!

פזמון

בית 4
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח 
כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּהה


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

הארץ הטובה

בס"ד 
ברוכים הבאים לערוץ "נשגב מבינתי", כאן תוכלו למצוא מזמורי תהילים שהולחנו ובוצעו על ידי מערכות בינה מלאכותית, לצד יצירות נוספות המשלבות בין המסורת היהודית לטכנולוגיה המתקדמת ביותר.

השם "נשגב מבינתי" נבחר בכפל משמעות:
השאיפה לייצר יצירות נשגבות ועמוקות באמצעות הבינה המלאכותית, המצליחה להגיע לרבדים חדשים של יצירה והבנה.
המשמעות המקורית של הביטוי מתייחסת למושגים הנשגבים מעל ההבנה האנושית הבסיסית – מושגים מרוממים מעבר לתפיסה השכלית הפשוטה, המתאימים לאופי התכנים בערוץ.

הצטרפו אלי למסע שבו המסורת והטכנולוגיה נפגשות. 
אני מזמין אתכם לשתף את התכנים עם חברים ומשפחה, ולהיות חלק מקהילת "נשגב מבינתי".

הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בתכנים בערוץ זה, לשכפלם, להפיצם או לשדרם בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

ניתן ליצור קשר במייל:  amirkaikov@outlook.com

נשגב מבינתי

Pinned to spotlight

Popular tracks