בס"ד
הלחן לפרק ל' בתהילים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

המזמור הוא מזמור 'הודאת יחיד', בו המשורר מודה לה' על שחילץ אותו מסכנת מוות, וכן הוא כולל תפילה להצלה מסכנת מוות זו, שהוצעו מספר דרכים להסביר את משמעותה. ההצלה הגיעה למשורר באופן מהיר ביותר, וכך תחושת המצוקה שלוותה אותו בשעותיו הקשות, "בערב ילין בכי", התחלפה בעליצות ושמחה בבוא המרפא והישועה: "הפכת מספדי למחול לי". המזמור נחתם בתובנה שמי שכמו קם לתחיה וזכה במתנת החיים, הרי זה כדי שיביע תודה לה' על הישועה שזכה בה מידיו, והצהרה של המשורר בפני ה' אלוהיו, שהוא יודה לו לעולם.

מכותרת המזמור, ”מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד”, עולה כי המזמור חובר על ידי דוד המלך, לכבוד חנוכת בית המקדש.

מילים: תהלים ל' - מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד
(א) מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
(ב) אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי:
(ג) ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
(ד) ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי) מִיָּרְדִי בוֹר:
(ה) זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
(ו) כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה:
(ז) וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם:
(ח) ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
(ט) אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן:
(י) מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
(יא) שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי:
(יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
(יג) לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד

בס"ד   
הלחן לנבואת ירמיהו הנביא "ושבו בנים לגבולם" שבוצע בערוץ זה נוצר ע"י בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

השיר נוצר בהקדשה לשבויים שיחזרו במהרה בע"ה

בפרק מתוארת גאולתם השלמה של כל שבטי ישראל שגלו אל אשור ובבל. השבטים ישובו לארצם, יבנו אותה ויזכו לשפע כלכלי. ה' יכרות אתם ברית חדשה וקיומם בארץ יהיה נצחי ("ושבו בנים לגבולם").

מילים: ירמיהו פרק לא - פסוקים יד - יט
(יד) כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. 
(טו) כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.  
(טז) וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם. 
(יז) שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.  
(יח) כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.  
(יט) הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. 


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

ושבו בנים לגבולם

בס"ד   
הלחן לתפילה "מי שברך לחיילי צה"ל" שבוצע בערוץ זה נוצר ע"י בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

באדר ב' תש"ח פרסם בית הכנסת הגדול של תל אביב נוסח של תפילת מי שברך ל"כל אחינו ואחיותינו שהתגייסו להגנת העם והמולדת והעומדים על המשמר יומם ולילה לבלי לתת למשחית לפגוע בערינו ובמושבותינו". נוסח מעט מרוחב יותר פורסם כחודש לאחר מכן. לדעת אהרון ארנד, מסתבר שהתפילה חוברה על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לתל אביב.

במהלך מלחמת סיני, בנובמבר 1956, פרסם הרב גורן מי שברך לחיילי צה"ל והציבור נתבקש לאומרו בבתי הכנסת לאחר קריאת התורה בשבת.[1][2] נוסח זה הוא הנוסח המקובל כיום. בתמוז תשי"ז קבעה מועצת הרבנות הראשית כי את תפילת מי שברך לחיילי צה"ל יש לומר בעת פתיחת ההיכל כשהקהל עומד.

התפילה חדרה לנוסח התפילה בבתי הכנסת בסוף שנות השישים. בתחילה הופיעה בסדרי תפילה ליום העצמאות, ולאחר מכן התפשטה לשבתות מיוחדות ולבסוף לכל שבתות השנה.

מילים: 
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל (וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן), הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, (וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם) בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: 'כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם', וְנֹאמַר: 'אָמֵן'.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

מי שברך לחיילי צהל

בס"ד   
הלחן לפרק קל"ז בתהילים "אם אשכחך ירושלים" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורותיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

כחלק ממנהגי האבלות על החורבן, נהגו לשבור כוס כוס תחת החופה וכמו כן נהוגים שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי מהמזמור:

מילים: תהילים - קל"ז 
(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
(ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
(ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
(ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
(ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
(ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אם אשכחך ירושלים

בס"ד   
הלחן לפיוט "יודוך רעיוני" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.
הבינה המלאכותית סייעה ביצירת מנגינה מעוררת השראה, המשלבת חדשנות עם מסורת עתיקת יומין, ומזמינה את המאזין לחוות את העומק הרוחני של התפילה בשמחה.

יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי הוא פיוט לשבת, אשר נכתב על ידי המשורר הרב ישראל נג'ארה מהמאה ה-16. השיר נדפס על ידי מחברו בספרו זמירות ישראל.

הפיוט מושר בלחנים שונים בכמה עדות, בפרט אצל יהודי עדות המזרח ויהודים ספרדים.

אצל יהודי מרוקו מפייטים אותו בסדר הבקשות ל"פרשת בא", ואצל יהודי חלב הוא מושר בשירת הבקשות לשבת, ובקהילת יהודי בבל הוא מושר בדרך כלל בליל שבת.

מילים:  יודך רעיוני
יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי

יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ
אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ
וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ
לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי

שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים
וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים
חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים
וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי

רְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה
וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה
וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה
וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִי

אֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ
וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ
וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ
מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

יודוך רעיוני

בס"ד   
הלחן לפיוט "אגדלך" שבוצע בערוץ זה נוצר כולו באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

"אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה" (או בקיצור "אֲגַדֶּלְךָ") הוא פיוט מסוג "רשות לקדיש" שנכתב על ידי הרב אברהם אבן עזרא. במקורו, הפיוט נועד לשמש הקדמה לאמירת הקדיש שלפני ברכות קריאת שמע של שחרית, אולם ברבות השנים הוא הופקע מייעודו המקורי ומשמש כיום במגוון הקשרים.

מחבר הפיוט מתאר יהודי העומד למול אלוהיו בפחד ואימה, ומתקשה להסביר את גודלו של האל, מכיוון שאין אפשרות לתאר את גודלו האינסופי והלא ניתן להשגה או תיאור במילים, הוא מסביר את הגיחוך בסברה האנושית שאדם בן תמותה יוכל לתאר את מי שברא אותו; אך הוא בכל זאת פונה לשבח את הבורא ומתאר את החלק אותו הוא יכול להשיג וכפי שאר בני האדם, שאצלם האל מרומם ומשובח הוא בפי כל פה על חכמתו הנפלאה שניכרת במעשיו ובברואיו.

מילים:  הרב אברהם אבן עזרא.
אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה וְאֹודְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה:
בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה:
רְקִיעֵי רוּם הֲלֹא נָטָה בְּמִבְטָא וְהַָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה:
הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יוֹצְרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה:
מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה:
וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא:

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

אגדלך

בס"ד   
הלחן לפיוט "רְפָא צִירִי" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

רְפָא צִירִי (נקרא גם: רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן) הוא פיוט מאת הרב רפאל ענתבי שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות.
תוכן הפיוט הוא תפילה לרפואה, נהוג לפייטו לעיתים לפני עלייה לתורה של אדם חולה.

הרב ענתבי היה משורר פורה במיוחד שחיבר למעלה מ-400 פיוטים. מסופר עליו שאף בעת שהיה משוחח שיחת חולין עם אנשים היה מתבל דבריו בחרוזים ולעיתים אף היה כותב שיר על השיחה. לאחר עלייתו ארצה לירושלים היה בין ראשי המפיצים את מסורת שירת הבקשות של יהודי אר"ץ, ועד יומו האחרון הוסיף עוד לחבר פיוטים.

השיר מוקדש לזכר אבי אבנר קאיקוב ז"ל ודודי דוד בשה ז"ל שהיו נוהגים לשיר את הפיוט הזה ביחד בשמחה בערבי שבת.

מילים:  הרב רפאל ענתבי.
רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן
כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן
אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי
וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי

פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים
רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים
עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ
אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ

אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי
וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא
לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה

פירוש - מאתר הפיוט והתפילה - סנונית
• רְפָא צִירִי - ציר הוא כאב (וביחוד כאבי היולדת). בקשה לרפא את כאבי, וגם צער הגלות. 
• אֵל נֶאֱמָן - כינוי לקב"ה, המבטא את היותו נאמן לעמו ולקיים דברו, כפי שאומר משה רבנו לעם ישראל לפני הכניסה  לארץ: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר (דברים ז, ט). • רוֹפֵא אֻמָּן - הקב"ה הוא הרופא המומחה שיש בידו לרפא כל מכאוב. 
• אַתָּה רֹאשִׁי - אתה עטרת ראשי, העומד בראשי ומנהיג אותי, עיקר חיי. 
• שׁוּר - ראה. 
• חַלְשִׁי - חולשתי. 
• פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים - במובן הרוחני, פתח לי שערי שמיים לתפילתי וקבל אותה ברחמים. במובן הפיזי- שער הרחמים הוא השער הקרוב היותר להר הבית, ודרכו על פי המסורת יכנס המשיח לירושלים ויביא עימו את הגאולה. בקשת הגאולה היא הן פרטית: רפואה, והן כללית - יציאה מן הגלות. 
• רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים - כינוי לקב"ה, ומתקשר למילה רחמים שנאמרה קודם, בדומה לתפילת "אל מלא רחמים": אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים... 
• עַבְדָּךְ - המשורר. ובמובן הכללי יותר: עם ישראל. 
• אֵל חַי - הקב"ה, כפי שמופיע אצל הנביאים ובתהלים, למשל: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי (פד, ג). ביטוי המבטא את היותו אל הנותן חיים לאדם - הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני ואת היותו "אל חי" מול האלילים. 
• דְּרוֹר קְרָא - קרא לגאולה וליציאה מן הגלות. דרור הוא ביטוי הקשור לגאולת העבדים והאדמות המתרחשת בשנת היובל ומבטא את הגאולה השלמה. 
• לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה - עם ישראל. הגבירה היא שרה, עפ"י בראשית טז, ט, שם המלאך פונה אל הגר, שפחת אברהם שתשוב לשרה: וַיּאמֶר לָהּ... שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

רפא צירי

בס"ד   
הלחן לשיר "הארץ הטובה" שבוצע בערוץ זה נוצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם עומק ומשמעות רוחנית יהודית.
הלחן נבנה תוך הקפדה על כבוד לטקסט המסורתי, והוא משלב קצביות ברוח התקופה.

הארץ הטובה הוא שיר שכתבתי לכבוד טו בשבט על שבעת המינים.

שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.” (דברים, ח', ז'–ח').

מתוך פסוק זה נתקבעה קבוצה טקסית של שבעה צמחים מספקי מזון: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון וזית. הצמח השביעי נקבע כתמר, בפרשנות על המילה "דבש", כיוון שמפרי התמר הפיקו סילאן (דבש תמרים).

המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים, ובפרט קיימים פרטים הלכתיים מסוימים הקשורים בהם. שבעת המינים משמשים גם במנהגים הקשורים בארץ ישראל כמו תליית שבעת המינים בסוכה, ואכילת שבעת המינים בסעודת ט"ו בשבט. מנהג זה אומץ בידי התנועה הציונית.

לארבעה צמחים מתוך השבעה יש שמות ייחודיים לתיאור איסוף היבול שלהם:

ארייה - קטיף תאנים.
בציר - קטיף ענבים.
גדיד - קטיף תמרים.
מסיק - קטיף זיתים.


מילים:  
וְיִתֶּן לְךָ הָאֵלוקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם
וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן, וְתִירושׁ

בית 1
וּבֵרַכְתָּ אֶת השם אֵלוקֵךָ
עַל הָאָרֶץ הַטובָה 
אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

פזמון
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעורַה וְגֶפֶן 
וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן
אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

בית 2
הַתְאֵנָה חָנְטָה פַגֶיהָ 
וְהַגְפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ 
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח
אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ

פזמון

בית 3
כְּפֶלַח הָרִמוֹן רַקָתֵךְ 
מִבַּעַד לְצַמָתֵךְ.
רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר
אֵין מַדְלִיקִין אֶלָא 
בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד!

פזמון

בית 4
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח 
כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּהה


כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2025. 
אין לעשות שימוש מסחרי בשיר זה, לשכפלו, להפיצו או לשדרו בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

למה לחכות? הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

הארץ הטובה

שני כוכבים

שן ילד תישן

בס"ד 
ברוכים הבאים לערוץ "נשגב מבינתי", כאן תוכלו למצוא מזמורי תהילים שהולחנו ובוצעו על ידי מערכות בינה מלאכותית, לצד יצירות נוספות המשלבות בין המסורת היהודית לטכנולוגיה המתקדמת ביותר.

השם "נשגב מבינתי" נבחר בכפל משמעות:
השאיפה לייצר יצירות נשגבות ועמוקות באמצעות הבינה המלאכותית, המצליחה להגיע לרבדים חדשים של יצירה והבנה.
המשמעות המקורית של הביטוי מתייחסת למושגים הנשגבים מעל ההבנה האנושית הבסיסית – מושגים מרוממים מעבר לתפיסה השכלית הפשוטה, המתאימים לאופי התכנים בערוץ.

הצטרפו אלי למסע שבו המסורת והטכנולוגיה נפגשות. 
אני מזמין אתכם לשתף את התכנים עם חברים ומשפחה, ולהיות חלק מקהילת "נשגב מבינתי".

הירשמו עכשיו והפכו לחלק מהמהפכה הרוחנית-טכנולוגית שמתרחשת כאן ועכשיו!

כל הזכויות שמורות © אמיר קאיקוב - נשגב מבינתי, 2024. 
אין לעשות שימוש מסחרי בתכנים בערוץ זה, לשכפלם, להפיצם או לשדרם בכל אמצעי מדיה, כולל אינטרנט, רדיו וטלוויזיה, ללא אישור מפורש ובכתב מבעל זכויות היוצרים. כל הפרה של זכויות יוצרים תוביל לפעולות משפטיות בהתאם לחוק.

ניתן ליצור קשר במייל:  amirkaikov@outlook.com

מי שברך לחיילי צהל

נשגב מבינתי

Related tracks