זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר
 
 
79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. 

לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה?



מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.

והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון.






אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הפלסטינית - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת?

תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?


קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל?


חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק.


איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

פודקאסטרטגי 291: זיכרון השואה לאחר ה-7 באוקטובר | הנהגה פלסטינית אחרת? | מגרש הרוסים | קולות מאיראן

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.

באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.


האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?
מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור?

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.

מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור?

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.


האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?
מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?


מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.



בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.

באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

פודקאסטרטגי 309: סיכול ממוקד - כלי יעיל? | סיפורו של הטלגרם | התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.

מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?

\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.

על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:

* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.

* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.

* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.

על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:

* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.

* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.

* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.




עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?
מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.

מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?






רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

פודקאסטרטגי 310: השיח בלבנון על פיצוץ הביפרים | עד מתי צו 8? | הידידה של ישראל שלא הכרתם

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני.

כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? 
איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בו ניתן להאזין לתוצרים פרי המחקר של צוות החוקרות והחוקרים. מתי ומהיכן שתבחרו, תוכלו להאזין לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
המכון למחקרי ביטחון לאומי שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לתרום לשיח הציבורי ולדיון הממשלתי בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות ולהציע המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל. בנוסף על עיסוק בתחומים המסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, הרחיב המכון את תחומי עיסוקו למרכיבים "רכים" יותר של הביטחון הלאומי, כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן יחסי הדרגים הצבאי והאזרחי.
תוכנית הפודקאסט של המכון, ה"פודקאסטרטגי", מביאה אליכם מדי שבוע את קולו האקטואלי של המכון, דרך ראיונות, שיחות ופרשנויות של חוקרי המכון, על נושאי המחקר, פרסומים עדכניים שלהם ונושאים אקטואליים שונים.
בנוסף, פלייליסט "מבט על" מנגיש אליכם מבחר ממאמרי המכון להאזנה. 
האזנה נעימה!

מנחה: ירון שניידר
קריינות: ליאור רשף
מוזיקה: עומר אביטל
עורכים: עומר עינב ונעם רן
עריכה טכנית: ארז פישר

פודקאסטרטגי 291: זיכרון השואה לאחר ה-7 באוקטובר | הנהגה פלסטינית אחרת? | מגרש הרוסים | קולות מאיראן

המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS