ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים

חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים.

מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?



מעבר לרשת: בין אופוריה לדפרסיה - האבולוציה של השיח בעזה במאה ימי המלחמה הראשונים

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״.

תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון.

השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי".

בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית.




פייקלנד - פרק 14 | אינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם

מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל.

בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את ירם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז, והמדינה שביניהם.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.





האטה כלכלית בסין? הכלכלה הסינית - בין ארה"ב לעזה

מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

פודקאסטרטגי 280: ישראל, מצרים והמלחמה בעזה | קולות מעזה | המדינה והפייק ברשתות | כלכלת סין

מבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית
 
במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. 

במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.



ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה

אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. 

מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.





יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10


במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. 

מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

בשולי הכנס השנתי פודקאסט מיוחד - חוקרי המכון מראיינים אישי מפתח בתחומי הביטחון והאסטרטגיה

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה.


מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, 
והמלצות מדיניות.

רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. 

במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית.

אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן?". איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. 

אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה - פרק 1 | לפני שתחליט על עתיד הסכסוך - ישראל בזמן פציעות

אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף  המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים.   החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה  שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד | פרק 17: מה מיוחד במבצע ההשפעה האגרסיבי של האחים המוסלמים בישראל?

לציון חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל", כינסנו את מומחי המכון העוסקים בזירות המושפעות מהלחימה, לפודקאסט מיוחד בהנחיית מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן.

בפאנל הראשון נבחנו זירות המיקרו, בהשתתפות החוקרים: יוחנן צורף, מתכנית הזירה הפלסטינית; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, מתכנית הזירה הפנימית; וח"כ לשעבר עפר שלח, ראש התכנית הצבאית. 

בפאנל השני נבחנו זירות המאקרו, בהשתתפות החוקרים: סימה שיין, ראש תכנית איראן; אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת תכנית משפט בינלאומי; ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית אזורית; ואל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תכנית ארצות הברית.

אולפן מומחי INSS | חצי שנה למלחמה: המטרות שהושגו והאתגרים שנותרו

בישראל אומנם לא מכחישים את הדרמה האקלימית העולמית, אולם יותר ויותר כוחות פועלים כדי לעכב את הריצה של ישראל קדימה בניסיון לסייע בפתרון המשבר. כסף, כוח והשפעה - הכול לגיטימי במלחמת התודעה על שינויי האקלים. גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' יואב יאיר מרייכמן, בשיחה עם מגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על המלחמה הסמויה הכי מורגשת בעולם.


הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד – פרק 18 | הכחשת אקלים בישראל: אלה כוחות ההשפעה שמשאירים אותנו מאחור

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״.

תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע.

בהמשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. 

לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה

התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?



בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית


חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל.
בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה.
בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן.
וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים.



מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״.
תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע.
בממשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. 
לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

פודקאסטרטגי 289: התקיפה האיראנית והיום שאחרי  | מבט לזירה הצפונית  | השיח העזתי: חמאס בנקודת שבירה?

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בו ניתן להאזין לתוצרים פרי המחקר של צוות החוקרות והחוקרים. מתי ומהיכן שתבחרו, תוכלו להאזין לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
המכון למחקרי ביטחון לאומי שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לתרום לשיח הציבורי ולדיון הממשלתי בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות ולהציע המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל. בנוסף על עיסוק בתחומים המסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, הרחיב המכון את תחומי עיסוקו למרכיבים "רכים" יותר של הביטחון הלאומי, כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן יחסי הדרגים הצבאי והאזרחי.
תוכנית הפודקאסט של המכון, ה"פודקאסטרטגי", מביאה אליכם מדי שבוע את קולו האקטואלי של המכון, דרך ראיונות, שיחות ופרשנויות של חוקרי המכון, על נושאי המחקר, פרסומים עדכניים שלהם ונושאים אקטואליים שונים.
בנוסף, פלייליסט "מבט על" מנגיש אליכם מבחר ממאמרי המכון להאזנה. 
האזנה נעימה!

מנחה: ירון שניידר
קריינות: ליאור רשף
מוזיקה: עומר אביטל
עורכים: עומר עינב ונעם רן
עריכה טכנית: ארז פישר

Popular tracks tagged #פודקאסטרטגי