מתוך שמיים אפורים,
זה מכתב לילדים,
שיזכיר לכם
בסוף זורחת שמש.

ואתם אולי קטנים,
אך החיים כמו ענפים סבוכים,
אין יודע 
מה תביא איתה הדרך.

ואם הכול יכאב,
אם תרגישו שאין ערך,
שהכול בוער,
ואין עוד דרך חזרה.
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא מתנגנת,
היא תשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.

מתוך עננים בוכים,
זה מכתב לילדים,
שיזכיר גם שדות
צומחים מגשם.

ואל תמהרו לגדול,
אתם עולם ויש בכם הכול,
(אוקיינוס, שמיים)
ועיניים מאירות לשים לב לכל אלה.

ואם הכל יכאב,
אם ישתלט הפחד,
מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.

תמיד אני איתכם,
גם אם רחוק, גם אם בא חושך,
משאיר אורות דולקים,
עד שישוב הבוקר.

ואם הכל יכאב,
אם ישתלט הפחד,
מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.

עידן עמדי  מכתב לילדים  Idan Amedi Michtav le'yeladim

כבר כמה חודשים
אני מתקשה לנוח,
עליות ירידות גלים 
כמו מצב הרוח,
רק החבר׳ה ממשיכים להתקשר
׳יאללה צא מזה אח,
בוא נתפוס כיוון אחר'.

אז אתה נגרר לתל אביב לאיזה בר,
חמוש בכובע שיסתיר מה שאפשר,
אתה מבין את הטעות רק כשמישהי ניגשת
לוקחת נשימה, טוענת מונולוג, אומרת:
׳מה תגיד באמת נפצעת?
כי אתה נראה חזק
והצלקות האלו, אמא, כאילו ציירו לך על היד,
וכל הרשת מרימה לך, צ׳אק נוריס מפוחד,
יאללה אל תהיה כבד,
זה בטוח קצת נחמד.'

לך תסביר לה שהלב שלך שבור מהחברים,
וכל הגב שלך מלא בברזלים מרסיסים,
במקום זה אתה מחייך אומר
עלית עליי ממש,
כורדי מנחלאות, אילומינטי,
סדר עולמי חדש.

גם אם זה כואב תזכור 
שיש לך ברירה,
תחיה כאילו אין מחר
לא צריך סיבה,
כי בסוף הכול חולף כפרה
אין ממה לחשוש,
תשתה את הצרות לחיים
זמן לדפוק ת׳ראש.

אני בין שחקנים ודוגמניות
וכמה כתבים מהחדשות,
אחד מהם מגיע שואל אותי שאלות:
׳מה איתך שמעתי אתה חוזר למוזיקה להופעות?
האמת אני טיפה מאוכזב
עשינו סקר פנימי, שמע אתה כוכב
בקלות תקבל שיריון בכל מפלגה
אולי תהיה נשיא
אולי תהיה ראש ממשלה.׳

לא, אני לא משה רבנו
גם אם קצת מגמגם,
צריך מישהו מלמטה
אולי הבת של השכן,
אולי מישהו שלא רוצה להנהיג
שידבר less english
יותר בל ערבית,
חוץ מזה בשנה האחרונה
פסיכולוגית עושה לי דיאגנוזה מקיפה,
והיא חושבת שלמרות דפיקות בשאסי
יש בי משהו טוב עדיין,
אין לי שיגעון גדלות
אין סינדרום ירושלים.

גם אם זה כואב תזכור 
שיש לך ברירה,
תחיה כאילו אין מחר
לא צריך סיבה,
כי בסוף הכול חולף כפרה
אין ממה לחשוש,
תשתה את הצרות לחיים
זמן לדפוק ת׳ראש.

סוף הלילה בתוך מונית
הנהג אוהב סדוקו, כדורגל ומוזיקה מזרחית.
׳רינה את לא מבינה מי יושב אצלי עכשיו ברכב
עמאדי נו זה מפאודה שאת אוהבת.
לאן אתה אחי? יש לך פה מישהי?
לא שופט
מגיע לך הכול אתה אחי לך רק עם הלב.
אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך
גיבור אתה, חייל שלך.׳

נראה לי קח אותי לכותל,
אומרים זה סניף ראשי
אולי אוכל לשאול איך 
כבר תקופה אני מתקשר לא עונים,
אולי הוא בחילופי תשתית,
אולי הוא בשיפוצים.
שלוש וחצי אני מול האבנים,
שנה במלחמה שכחתי איך מתפללים,
כמה חב״דניקים לפתע שואלים:
׳מחייה רבנו, ברכה לאלוהים?
מחייה אחינו, תוריד תכאבים?
מחייה עידן, תוציא ממך שירים.
תוציא ממך שירים.׳

גם אם זה כואב תזכור 
שיש לך ברירה,
תחיה כאילו אין מחר
לא צריך סיבה,
כי בסוף הכל חולף כפרה
אין ממה לחשוש,
תשתה את הצרות לחיים
זמן לדפוק ת׳ראש.

עידן עמדי  לדפוק ת'ראש עם רותם סלע X דני קושמרוX  אורי גבריאל X אסי ישראלוף  Idan Amedi

פתאום עכשיו הכול בנינו, 
צף ומתבהר,
בחוץ הכפור מאז אוקטובר,
בטוח לא עוזר,
חזרתי שוב לכתוב אותנו,
בכנות, מה שזוכר,
הרבה אותך,
קצת אותי,
קצת את הלב שהתפורר.
 
בלילות האחרונים,
אני מדבר עם אלוהים,
ממש לפני שבוקר בא,
יושבים סיגריה, מגשרים,
על כל הזמן שלא הגעתי
שסירבתי להבין,
במקום להישען עליו
לשאוף ללב שהוא איתי.
 
עדיין יש לי שאלות,
על כל מה שיכל לקרות,
כל מיני ׳למה׳ שתקועים
כמו סכין אצלי בראש.
כמה גלים יש לכאב?
איך ממשיכים להסתובב?
ושאלה שלא אשאל,
מתי יצאתי מהלב?
 
בחוץ מכוניות שטות,
מדמיין אותך בהן
וגם אותי, שם לידך,
משעין את הראש, מספר,
את כל מה שרצית לדעת
ותמיד אני סוגר,
מהילדות, מהשירות,
את כל הבור שהצטבר.
 
עדיין יש לי שאלות,
על כל מה שיכל לקרות,
כל מיני ׳למה׳ שתקועים
כמו סכין אצלי בראש.
כמה גלים יש לכאב?
איך ממשיכים להסתובב?
ושאלה שלא אשאל,
מתי יצאתי מהלב?

הלילה כאן,
ואור יצוץ 
ממש בעוד כמה שעות,
וזה ששמה לידך,
יקום יסיט את הוילונות,
מבלי לרצות תדמייני
אותי איתך בין השמיכות,
אל תכעסי אהובתי,
כולנו משקרים בסוף.
 
פתאום עכשיו,
הכול בנינו צף ומתבהר,
בחוץ הכפור מאז אוקטובר,
בטוח לא עוזר,
חזרתי שוב לכתוב עלייך,
בכנות, מה שזוכר,
הרבה אותך
קצת אותי
קצת את הלב שהתפורר.

עידן עמדי  לב  Idan Amedi Lev

זה בסוף יופיע,
זה בסוף ייצא,
אני תמיד מביט אחורה,
להיות מוכן כשזה יקרה,
על החזה שלי תלויים,
שקופים אבל כבדים,
הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
אני זוכר אותך אומרת לי
אי שם בימים הרחוקים
אתה חזק יותר ממני,
אתה מצליח להרדים,
ועכשיו את כבר יודעת 
רק שרדתי לפרקים,
מסתיר כמו קוסם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
עבר, הווה, עתיד
ומה שביניהם,
בתוך הראש שלי עמוס,
תמיד יש משהו מהדהד,
רק לאחרונה צללתי,
הסרתי מצופים,
מטביע הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
ורק לך אני לוחש,
מפעם לפעם בלילות,
על דברים שלא יצאו,
על ויכוחים, על הבנות,
בתוכי ישן לו ילד,
שנלחם כדי להתיר,
שנים של הרגלים מפעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
הפכתי להיות החייל שלהם בתסריטים,
מריע עם הדגל,
מחייך ומאמין,
תמיד הרגשתי קצת אחרת,
היה חשוב לי שתדעי,
אלו היו רק הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
ואת שרתת אותי היטב,
בימים הרדומים, 
עוד קשה לי לאכזב אותך,
אולי אגלה שזה נעים,
בכל פעם שכעסתי
האשמתי את עצמי,
אלו היו הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
אני עדיין שלהם,
אם נתעקש להיות כנים,
נלחם מלחמת התשה,
ספק אם יש בה מנצחים.
יום יבוא והם יניחו,
את ידם על אחרים,
עם הרגלים משלהם,
חמש צולבות שני רימונים.
 
עם המדליה מנצנצת,
אשוב לחפש מולדתי,
שלפעמים היא די זרה לי
כמו שאת אהובתי,
וכל מה שאמצא,
יהיו משכרים, מנחמים,
זה רק הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.
 
אם יום אחד תלכי לי 
אם תבחרי באחרים,
אם יום יהפוך שבוע
ושבוע לשנים,
אני שלך אני יודע
תהי איתי לעולמים,
בדיוק כמו הרגלים של פעם,
חמש צולבות, שני רימונים.

עידן עמדי  חמש צולבות שני רימונים

זה דור המבול,
לאחרונה מרגיש את זה בעצמות 
בכל סיבוב, בכל פיתול,
בכל שיחה בלילה,
בחיי השניים
שמפוררים אותי באיטיות. 
כשאני נכנס אל תוך החדר,
להרדים את ילדתי,
עם שיר ערש קדום.
זה דור המבול,
אני יודע,
אני שומע קולות,
וגם אתם תגלו.
 
זה דור המבול 
זה בעסקי כבוד, 
זה בין האותיות,
בדברים שלא נאמרו.
כל מה שמלוכלך בחוץ, 
מה שטהור ישן,
זה עולם קצת הפוך.
רק לעיתים בחלומות
את מלטפת, את אומרת,
הגיע הזמן כבר לקום.
אבל זה דור המבול 
ואין אותך ואין אותי
ולא נותר יותר כלום.
 
ויש תפילה,
ללא מילים,
רק שירד עליי,
ישטוף הכול,
אבל ברחמים.
 
זה דור המבול,
זו תחרות ריצה זו מלחמה,
על כל מטר ארור.
זה להתפשט בלי צורך,
מכל מי שאתה,
בשביל כפיים וחיוך.
זה להגיד הרבה ׳אני׳
וזה לשכוח למה
ומה בכלל המהות.
זה דור המבול
וכל תיבה תשקע
כי לא למדנו לשוט.
 
זה דור המבול 
פתאום נזכרתי באימי
בלילה קר ורטוב,
שמה לי יד על החזה,
שואלת מה יש,
אני משקר בלי לזוז.
כי הכול כבד עליה
ונגמר כאן הזמן
וכל המלאכים התאבדו.
זה דור המבול,
אני ידעתי כבר אז
וגם אתם עוד תראו.
 
ויש תפילה,
ללא מילים,
רק שירד עליי,
ישטוף הכול,
אבל ברחמים.

עידן עמדי  דור המבול  Idan Amedi Dor Hamavul

אל תחכה לי הערב
אני בכלל לא בדרך
בכוונה לא עניתי
בכללי אני בלתי

אני לא מפוקסת
מסיבות אני הורסת
תגידו מה כבר ביקשתי?
בא לי שקט אמרתי

ומפה לשם אני לא מוצאת אותי
בתוך כל הטירוף אני כבר לא אני מזמן, אין לי זמן
כי בלילות ערה ובימים עובדים
רק מחפשת משהו שייקח אותי מכאן
אתה מוזמן

לא לפנות אליי
לא לדבר אליי
אל תבוא אליי
אל תתקשר אליי
איזה כיף איתי
ואוו
חוויה ממש
ממליצה לך

לא בא לי להרים
פילאטיס מכשירים
ללכת להורים שלך סליחה
איך בא לי לנתק באמצע השיחה
איך בא לי שיר מוזר
לצאת מהקופסה

ומפה לשם אני לא מוצאת אותי
בתוך כל הטירוף אני כבר לא אני מזמן, אין לי זמן
כי בלילות ערה ובימים עובדים
רק מחפשת משהו שייקח אותי מכאן
אתה מוזמן

לא לפנות אליי
לא לדבר אליי
אל תבוא אליי
אל תתקשר אליי
איזה כיף איתי
ואוו
חוויה ממש
ממליצה לך

ביי ביי יאלה ביי יאלה ביי
חלאס לא לפנות אליי
ביי ביי יאלה ביי יאלה ביי
לא להתקשר אליי

ביי ביי יאלה ביי יאלה ביי
חלאס לא לפנות אליי
ביי ביי יאלה ביי יאלה ביי
לא להתקשר אליי

לא לפנות אליי
לא לדבר אליי
אל תבוא אליי
אל תתקשר אליי
איזה כיף איתי
וגם אל תלעס זה מעצבן אותי

נסרין - לא לפנות אליי

סטטיק & רון נשר - דובי גל

מצטער שככה עזבתי בלי להגיד
אבל הראש שלי לא במקום , הוא רחוק היום.
אני יודע שגם הבטחתי מלא הבטחות
איזה צרור מפתחות לכל חלום.

ומה לעשות שהזמן אותי ניצח
את זוכרת חיכיתי בחלון
היה לי נר לכל לילה שבא כאורח
כשהתפרקתי מדמעות בסלון

נשבע שאני לא נוקם ומטייל לבד בחוץ
ומדמם ושוב הכל מולי שומם
איך בא לי לחזור
לרגעים שאת ניצחת את הקירות שלי לכלכת
כשרציתי כל כך ופשוט כיבית את האור

לפעמים הגעגוע בא אליי וכואב
דופק אצלי בכל הדלתות ובמחשבות
השקט שבך חיפשתי נעלם באוויר
בין כל האנשים בשעות הקשות

אייל גולן  נר לכל לילה

היא לא זאתי שאהבת
היא הפכה להיות שטן 
אחרי הלב שלך הלכת
גם הוא בסוף בגד בך

כמו עיוור אני הלכתי 
אהבה הפכה קללות
ואיך לך אנלא הקשבתי 
כשניגבת לי תדמעות 

דם לא מים 
כבר אמרתי 
מי תהיה כאן בשבילך?
את הכל אתה נתת
אבל היא לא שווה אותך...

האחת שאהבתי 
הלכה בלי לומר לי 
איך הגורל גורל מצייר לי כאב
לאיש לא הקשבתי 
ומה לא נתתי 
והיא רק בגדה בלב 

אמונים לא שמרה לי
סודות לא סיפרה לי
נתנה את גופה גם לגבר אחר 
היא לא מצטערת 
היא רק משקרת  
נשארנו פה את ואני על פסנתר

על דברים שהוא עשה לי
אלוהים גם לא יסלח 
והחטא הכי גדול שלי
זה שהתאהבתי כך 

כמו תחמן של רגשות 
הוא הוליך אותך שולל
את מלכת הלבבות 
הוא שיחק לך במזל

האחד שאהבתי 
הלך בלי לומר 
איך הגורל מצייר לי כאב 
לאיש לא הקשבתי 
ומה לא נתתי 
והוא רק בגד לי בלב 

אמונים לא שמר לי
סודות לא סיפר לי
מכר את ליבי ועליי כך ויתר
הוא עכשיו עם אחרת
איך אני מתגברת 
נשארנו אתה ואני על פסנתר

האחד שאהבתי 
הלך בלי לומר 
איך הגורל מצייר לי כאב 
לאיש לא הקשבתי 
ומה לא נתתי 
והיא רק בגדה לי בלב 

אמונים לא שמר לי
סודות לא סיפר לי
מכר את ליבי ועליי כך ויתר
איך היא לא מצטערת
היא רק משקרת
נשארנו פה שנינו לבד על פסנתר

תמר יהלומי & יונתן קלימי דם לא מים

איך היא אמרה
החיים איתך כמו קזינו.
מהמר על כל הקופה,
על הלב הוסיפה מאה קילו,
וככה פתאום הסתלקה.
לא נתנה לי לסיים משפט,
אני שַמָה והיא רק כמעט,
היא אוהבת את הכל לאט.

היא לא מבינה,
יש בה סכנה,
ושוב אני לא נושם,
מה עשתה לי אנ׳לא אשם.
לוק בעייתי,
מתהפכת סדרתית,
כבר נהיו לי תסמינים,
היא לא יודעת שאני

על הקצה, על הקצה.
וכשהיא לא רוצה
אני רוצה.
צריך רופא,
צריך רופא,
שברה לי את הלב
זה לא יפה.


מחדש, מי חשב שככה זה יגיע
איך אתה נתת את הטאצ׳ ואתה כמו בקבוק טקילה.
והטעם כנראה נרכש,
זה עדיין עוד לא מלוטש,
אל תהיה לי שוב כזה מותש,
תחכה אולי עד לסופש.

אני גם רוצה יותר,
אבל לאן ת׳ממהר,
זה לא שרציתי קאט,
אני רצה פשוט לאט..
נכון זה קצת לא פייר,
לא רוצה שיגמר,
אז אולי תשחרר שליטה,
שונאת את זה שאתה…


על הקצה, על הקצה,
וכשאני רוצה
הוא לא רוצה.
צריך רופא,
צריך רופא.
שבר לי את הלב
זה לא יפה.

על הקצה, על הקצה,
וכשאני רוצה הוא לא רוצה.
אני צריך רופא, צריך רופא
שבר לי את הלב
זה לא יפה.

על הקצה, על הקצה,
וכשאת לא רוצה אני רוצה.
צריך רופא,
צריכה רופא,
שבר לי את הלב
זה לא יפה.

New tracks tagged #Kiryatshemonah