תהילים פרק צט – הרב שאול יונתן וינגורט

שיעורי תהילים - פרק צט

״חלותי היא״ - תהילים פרק צט – הרב שאול יונתן וינגורט

בתוך הצרה נדמה לנו לפעמים שאין נחמה. אם השליחות שלי נקטעה, מה יוכל להוציא אותי? ההכרה שהמטרה של הצער והצרה היא בפחד שלי, ואצליח להפוך את היראה שלי ליראת ה', מביאה לנחמה גם לנפש הממאנת להנחם.

ספר תהילים פרק ע״ז

״וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ״ – שיעור בספר תהילים פרק עב

המשפט והצדקה שהמלך עושה מביאים משפט וצדקה של ה', ושלום רב לכל העם. עם זאת, הברכה מגיעה ממקור הברכה רק במה שהמלך עושה כמשפט, וגם כאשר המלך משקיע בדברים נוספים – לא נזכרת הברכה בהקשרים הללו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/72

ספר תהילים פרק ע״ב

״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת״ – שיעור בספר תהילים פרק סו

ה' נורא עלילה על בני אדם, והגויים בתחילה מסתפקים בזה שהם
שמים כבוד תהילתו, ואומרים לו מה נוראים מעשיו. ואולם, הם
יכולים להצטרף אלינו, לברך את ה' ולהשמיע קול תהילתו, שכן
אנחנו קוראים לה' כאשר צר לנו, הוא מושיע אותנו ואנחנו
מקריבים לו קרבנות.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/66

ספר תהילים פרק ס״ו

״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ – שיעור בספר תהילים פרק א

בתחילת ספר תהילים אנו מתארים את האיש שבתורת ה׳ חפצו
כעץ עושה פרי, לעומת הרשעים שהם כמוץ אשר ידפנו רוח. האיש
מתחיל כאדם בודד שעובד את ה׳, אבל לאחר זמן מתקבצים
האנשים זה לזה, ונוצרת עדת צדיקים. הרשעים מתחילים מיד
כמועצה, אך זה לא מחזיק מעמד.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/1

ספר תהילים פרק א׳

״שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ״ – שיעור בספר תהילים פרק מה

כאשר יש לנו את העושר והטוב, צריך להזהיר אותנו מפני החיבור עם הרע. הסיבה לכך שה׳ נותן לנו מלכות, היא מפני אהבת הצדק ושנאת הרשע. חיבור לא טוב, עלול להוביל גם אותנו למקומות לא טובים.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/45

ספר תהילים פרק מ״ה

מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ – שיעור בספר תהילים פרק ח

האדם הוא היצור החלש ביותר, ואיננו נחשב לעומת השמים וכל צבאם. האדם חסר רק מעט מא-להים, והכל נתונים תחתיו, הצאן והבקר, החיות והעופות והדגים, והוא עובר גם ארחות ימים. בשני המופעים הללו יכול האדם וצריך הוא להאדיר את שם ה' בכל הארץ

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/8

תהילים פרק ח׳

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם – שיעור בספר תהילים פרק קיד

כאשר יצאו ישראל ממצרים אירעו שינויים בטבע. מדוע הים נקרע? ומדוע ההרים רקדו? תשובת המזמור: היה כאן גילוי א-להי. יציאת מצרים מבטאת את אהבת ה' לעם ישראל, והשינויים בעולם הם תולדה של הופעת ה׳.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/114

תהילים פרק קי״ד

כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר – שיעור בספר תהילים פרק סז

הברכה לעם ישראל משפיעה על העולם כולו. במעטפת המזמור מתקיים הברכה והארת הפנים לישראל, ואילו במרכז המזמור העמים והלאומים נשפטים ביושר. לא תמיד הברכה אלינו היא בשם הוי', ולפעמים רק בטבע רואים את הברכה — אך תמיד יכולים גם העמים להודות ולשמוח.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/67

תהילים פרק ס״ז

תהילים פרק קכ״ב

וִיהִי נֹעַם – שיעור בספר תהילים פרק צ

בין ה' לאדם ישנו פער בכל המישורים, בעולם-שנה-נפש, וכאשר ה' מעניש את האדם – הוא מכלה את ימיו שעוברים כל כך מהר. מבקשים אנו שה' יודיע לנו את מניין ימינו, ונזכה להביא לפניו לבב חכמה. שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/90

תהילים פרק צ׳

נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם – שיעור בספר תהילים פרק קי

ה' נשבע לדוד שאויביו יהיו הדום לרגליו, אך דוד חושש שמא לא לעולם הוא יהיה המלך, ולפיכך צריך להדגיש – נשבע ה' ולא ינחם. דוד מנצח את בני עמון גם לאחר שחטא והרג בחרב בני עמון את אוריה החתי. ה' איננו מתחרט – אתה כהן לעולם.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/110

תהילים פרק ק״י

לָמָה אֱ-לֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח – שיעור בספר תהילים פרק עד

שני מזמורים לפנינו: מזמור שנאמר לאחר חורבן המקדש, הבנוי על גבי מזמור שנאמר לאחר חורבן משכן שילה. אסף מבקש מה' שאת הישועות אותן הוא פועל בקרב הארץ, הוא יפעל גם כנגד האויב המחרף אותו וקם עליו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/74

תהילים פרק ע״ד

אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם – שיעור בספר תהילים פרק עח

עלינו להאזין לתורה וללמוד מן העבר – לשמור את מצוות ה'. חטאים בתקופת הנדודים במדבר, חטא העגל, חטא המרגלים, ותקופת השופטים, הובילו לכך שה' מאס בחלק מעם ישראל, ועלינו להיזהר לא להיות כאבותינו הסוררים, אלא להצטרף לבחירת ה'.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/78

תהילים פרק ע״ח

הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱ-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק צז

מלכות ה׳ התגלתה במעמד הר סיני, וכל הרחוקים שראו את אותו המעמד – שמחו ורקדו. אחר שנים, נשארה בידינו התורה, ויכולים גם אנו לשמוח בתורה ובמשפטי ה׳. לאורך השנים, עובדי האלילים יתביישו, וכל הכוחות ישתחוו לה׳, אך רק מי ששומע לדברי התורה יוכל לשמוח.

לקריאה נוספת: https://peneyhamenora.com/tehilim/97/

תהילים פרק צ״ז

כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם – שיעור בספר תהילים פרק א

בתחילת ספר תהילים אנו מתארים את האיש שבתורת ה' חפצו כעץ עושה פרי, לעומת הרשעים שהם כמוץ אשר ידפנו רוח. האיש מתחיל כאדם בודד שעובד את ה', אבל לאחר זמן מתקבצים האנשים זה לזה, ונוצרת עדת צדיקים. הרשעים מתחילים מיד כמועצה, אך זה לא מחזיק מעמד.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/1/

תהילים פרק א׳

לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי – שיעור בספר תהילים פרק ד

מחד, זהו מזמור פרטי, ומאידך זהו מזמור שכל אחד יכול לשיר אותו – ה׳ שומע תפילה, והוא מוציא את האדם מהצר למרחב. על דוד המלך מסופר במזמור איך הוא עבר ממקום צר, בו הכלימו אותו, להיות מלך שבימיו יש שמחה ורוב דגן ותירוש, מלך של כל שבטי ישראל.

לקריאה נוספת: https://peneyhamenora.com/tehilim/4-4/

תהילים פרק ד׳

שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי – שיעור בספר תהילים פרק ז

שאול המלך חטא ברודפו אחרי דוד, והוא מכיר בטעותו ומגדיר אותה כמשגה. דוד חוסה בה' ובטוח בחפותו. הוא מבקש מה' משפט צדק, ועונש מיוחד לרודפים – מרשעים יצא רשע, וידי לא תהיה בך.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/7

תהילים פרק ז׳

מֶלֶךְ הַכָּבוֹד – שיעור בספר תהילים פרק כ״ד

העולים בהר ה' והעומדים במקום קדשו אינם רק עולי רגלים, אלא אנשים שמסייעים לחזרת מלך הכבוד למקומו. יש לדרוש את ה' כמשפט, וכאשר מתקיימת דרישה זו, נושאים ברכה מאת ה'.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/24

תהילים פרק כ״ד

כִּי אַתָּה עִמָּדִי – שיעור בספר תהילים פרק כ״ג

בחלק הראשון מתאר דוד את עצמו ככבשה, וה' הוא הרועה שלו, ובחלק השני מתאר דוד את עצמו כאורח בבית המלך ה'. ובעצם, דוד המלך אומר: גם כאשר הייתי רועה – אתה היית הרועה שלו, וגם כאשר אני מלך – אתה המלך שלי.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/23

תהילים פרק כ״ג

לאחר המזמור הקודם, בו התחזקה בנו ההכרה שהבוטח בה׳ חסד יסובבנו, מחיל המזמור שלנו את התובנה גם על כלל ישראל. אשרי הגוי שה׳ א-להיו, והוא איננו פונה לעזרת בני אדם, ואיננו בוטח ברוב חיל או ברוב כח.

תהילים פרק ל״ג

בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי – שיעור בספר תהילים פרק לד

דוד משנה את טעמו, ואם בתחילה הוא חשב לעבור לצד הפלשתים כדי להינצל משאול המלך, מבין דוד שכשם שהוא גורש מארץ ישראל, כך הוא גם מגורש מהפלשתים. דוד מהלל את ה' על כך, ומרומם את שמו – שחילץ אותו מכל צרותיו, גם מהצרות שהוא הביא על עצמו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/34

תהילים פרק ל״ד

יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ – שיעור בספר תהילים פרק לה

דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/35

תהילים פרק ל״ה

טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק – שיעור בספר תהילים פרק לז

ישנו עיסוק חוזר ונשנה בסוגיית "צדיק ורע לו" וכן "רשע וטוב לו". במזמור שלנו ההסבר נראה פשוט – הצלחת הרשעים וטובתם היא זמנית, והעתיד שייך דווקא לצדיקים. אך במזמור שלנו כלל לא נראה שרע לצדיק – אין צדיק ורע לו!

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/37

תהילים פרק ל״ז

אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם – שיעור בספר תהילים פרק לט

דוד שותק. גם מול אנשים, וגם מול ה'. הוא מצדיק את הייסורים, ורק
שואל כמה זמן הם יימשכו. דוד לא רוצה להיות כמו כל בני האדם
שעסוקים בהבל, הוא יודע שה' עשה את מה שעובר עליו. ובכל זאת,
בשל חיינו הקצרים – מבקשים אנו מה' שישמע תפילתנו בטרם נלך...

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/39

תהילים פרק ל״ט

וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ – שיעור בספר תהילים פרק לח

דוד מצדיק את הדין מפני חטאתו, והוא מתאר את ייסוריו המרובים. עם זאת, דוד עומד על כך שאוהביו ורעיו עומדים מנגד, ומבקשי נפשו ודורשי רעתו מדברים עליו דיבורים קשים. הוא מבקש שה' לא יעזוב אותו ויחוש לעזרתו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/38

תהילים פרק ל״ח

ה' אַתָּה יָדָעְתָּ – שיעור בספר תהילים פרק מ

תקוה בה' ושוועה מביאה לישועה. הביטחון בה' מחולל נפלאות. ה' איננו כולא את רחמיו, והוא מציל ועוזר. את הישועה הפרטית צריך לספר בקהל רב, ולהפוך את האמונה והחסד הא-להי לנחלת הכלל.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/39

תהילים פרק מ׳

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – שיעור בספר תהילים פרק מא

מיהו ה"דל" ומדוע צריך להשכיל אליו? ה"דל" היחיד בסיפורי דוד הוא אמנון, שעשה את עצמו כחולה. אם דוד היה משכיל אליו – הוא לא היה עושה את מעשה הנבלה עם תמר. התפילה כאשר חושב דוד שהוא חולה היא תפילה אחת, וכאשר הוא יודע את האמת – תפילתו היא אחרת...

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/41

תהילים פרק מ״א

מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מב

ישנם משברים וקשיים שלא מאפשרים לראות את פני א-להים. בכל זאת, האדם משתוקק לבוא ולראות, הוא נזכר בערגה בזמנים בהם הוא עלה לרגל, והוא בוכה כאשר האויבים בזים לו. האדם לא רק מזכיר לנפשו את מה שהיה אלא מתפלל לה', ושואל אותו למה הוא שכח אותו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/42

תהילים פרק מ״ב

הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מג

יש לדוד המלך שתי תפילות: האחת – לשפוט אותו ולריב את ריבו מן האויב, והשניה – להגיע למקום השכינה ולהודות לה'. גם כאשר דוד בורח מן האויב, הוא חושב על קרבת ה' ורוצה לבוא אל מקור שמחתו.

לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/43

תהילים פרק מ״ג

תהילים פרק צא – הרב שאול יונתן וינגורט

Popular tracks by שאול יונתן וינגורט