השיר ״לעבור את הגבול״ נולד ברגע קסום של שיתוף פעולה בין כותבת למלחין. את עדי פגשתי בקבוצת פייסבוק ״כותבים ומלחינים משתפים פעולה״. שוחחנו ומייד נהיה בינינו קליק. זה היה עוד בשיא בתקופת הקורונה, סגר שני, ושנינו הצטרפנו לאתגר הכתיבה של סלון הפזמון. בין ההתכתבויות נתקלתי בפוסט של עדי ומשהו במילים שלה משך אותי לקרוא עוד ועוד, ואז ראיתי שהיא גם כותבת שירים. הצעתי שנעבוד ביחד והיא שלחה לי כמה שירים. מבין כל השירים היפים שהיא שלחה עיניי קלטו את השורה: ״זה שוב אותו סיפור אותה התחושה״...  עדי כתבה וסיפרה את סיפור ההתאהבות שלה ושל בעלה, אהבה שהייתה אסורה ומורכבת בגלל הרקע של שניהם, החברים המשותפים ועוד כל מיני סיבוכים. אבל בסוף - האהבה מנצחת. התאהבתי במילים (וגם קצת בעדי) והתיישבתי על הפסנתר לנסות להלחין. וראו איזה פלא - כבר באותו היום הולחן הבית הראשון של השיר. אני זוכר את הרגע הזה במדוייק. האצבעות פשוט טיילו על הפסנתר עד שקלעו בול למנגינה שמבטאת את הרגש הנכון. ברגע שהיה לנו ״הוק״ של השיר כבר לא יכולתי לעצור, אני ועדי ביחד במאמצים משותפים שיפצרנו את מילות השיר שהיה בעצם סיפור אהבה מרגש שהפך לשיר פולק-רוק. 
אז היה לי שיר אבל מה עושים עכשיו? 
בניתי סקיצה בבית והיא נשמעה בערך כמו סקיצה שבונים בבית.
ואז התחלתי במסע החיפושים בעולם המוסיקה.
הגעתי אל דני גרוס המפיק שעזר לי לדייק את המבנה של השיר.
ואז הגעתי אל בני ווייל, שהוא נגן על חלל והוא ניגן כמעט את כל התפקידים של השיר - גיטרות, קלידים, מיתרים, סולו מטריף, גיטרה בס. הכל עם סאונד מהחלל ובדיוק מירבי והכל מהאולפן הבייתי שלו. בני שלח אליי את הערוצים של השיר ולי נותר להקליט שירה ולמצוא מתופף. ונחשו מה - זה כבר היה לא פשוט.
 לקח לי הרבה זמן ולא מעט ניסיונות להגיע לטייק מספיק טוב והלרגיש שאני מצליח לבטא את מה שהשיר הזה רוצה להגיד. 
בינתיים מצאתי את מתן גולדשטיין האלוף והמוכשר שהוא בכלל חבר מהבקעה וגר היום בברלין והוא החליט לשתף איתי פעולה ולנגן את התופים של השיר. מתן עשה זאת בענק וכמעט שנתיים עברו מאז שהשיר נכתב והולחן והנה - יש לנו גם תפקיד תופים. את המיקס הצלחתי לעשות בעצמי בליווי של דוד המורה הדגול והנה יש לנו שיר מוכן.

 שנתיים שלמות עברו מרגע הכתיבה ועד לתוצר הסופי. שנתיים שלמות ואפילו קצת יותר. והנה מאמצי ההפקה מגיעים לסיומם כשהשיר מקבל צורה, צבע והמון משמעות. 
קשה להסביר את ההרגשה. 
שנתיים שלמות בהן אתה מדמיין שיר, ממש יכול לחלום אותו, ופתאום אחרי עשרות שעות אולפן אפשר לגעת בו, לשמוע ולהשמיע אותו. 

אני גאה ומאושר להניח בפניכם את היצירה הזו - את השיר ״לעבור את הגבול״

תודה לדני גרוס על הדיוק במבנה של השיר.
תודה לעדי עובדיה ישראלי על תהליך הכתיבה והחשיבה המשותף
תודה למירב רמז דואק על הדיוק במילים ברגע האחרון
תודה לאחד והיחיד דוד מימרם המורה שלי להפקה וסאונד שהצליח להביא איתי את הסאונד של השיר הזה למימדים שלא חלמתי אפילו.
תודה לבני וויל על הנגינה הקסומה.
תודה לך מתן גולדשטיין על התיפוף המקצועי, יצירתי ומלא אנרגיה ועל שהרמת את השיר לגבהים חדשים. התופים שלך נתנו לשיר את האופי המלא , העומק והתוכן הבלתי נגמר

תודה לכולכם

ועכשיו - אוזניות בבקשה :-)

לעבור את הגבול - עומר הרמן | Omer Herman

אל מלא הוא שיר שנכתב ברגע של השראה
בבית בסלון, עם הגיטרה תלויה על הצוואר
ואחר כך על הפסנתר בחדר
בין מיליון מנגינות ושירים שהתנגנו אצלי בראש ובידיים
ברגע קסום
 יצאה לה מנגינה חדשה
ואיתה המילים ״אל מלא החיפושים... ״ 
משם זה הלך וצמח לשיר שלם
ובעזרתו של דור אייל המפיק המהמם השיר קיבל צבע צורה וסגנון משלו
שילוב של פסנתר בנגינה אקוסטית עם הפקה יותר מודרנית באייבלטון

כי לכולנו מסע החיפושים הפנימי 
לכל אחד מאיתנו המסע שלו
״האל הפנימי״
שמנחה אותו, שנותן לו אמונה בעצמו
והרי מאיפה נביא לנו את הכוח? 
לקום ולהמשיך לחפש
למצוא בעצמנו 
את האמונה
אם לא מתוך האמונה?

Omer Herman | אל מלא - עומר הרמן

סמחי לי יומה /שמח'לי מאמא הסיפור שמאחורי השיר

שלום לכם, אנחנו הדרקון ושלומי אמסלם, שני מוזיקאים ירושלמים, גאים להציג:

סמחי לי יומה /שמח'לי מאמא

זהו שיר אינסטרומנטאלי שכל אחד יכול להתחבר אליו, המדבר על בן שהעציב את אמו ומנסה לפייסה.

תוכן (זמן משוער):

Part I -העצב (00:00-01:215):השיר מתחיל עצוב וכבד, האמא מסתגרת בחדרה מדוכאת ובוכה בגלל הבן שהעציבה.

Part II -הסערה (01:215-02:02): האמא, שעדיין בחדר, מצויה בסערת-רגשות רצינית כי מצד אחד זהו בנה, ומצד שני הוא גרם לה עצבות, ואין לה מושג קלוש מה לעשות ואם לסלוח לו או לא.

פזמון (02:02-02:38).

Part III -הפריקה וההקשבה (02:38-03:42): האמא, עדיין שבורה, פורקת לגורם שלישי את אשר על לבה, הגורם מקשיב באריכות.

פזמון (03:42-04:17).

Part IV -בקשת הסליחה (04:17-05:065): הבן, שקולט סוף סוף מה קורה, בא לאמא לבקש סליחה.

פזמון (05:065-05:435).

Part V -הסליחה (05:435-06:495): לאחר שהבן ביקש סליחה, האמא סולחת לו, השיר מתחיל להיפתר לכיוון החיובי.

Part VI -החיבוק (06:495-07:30): לאחר שהתפייסו, האם ובנה מתחבקים, סיום הכי חיובי שאפשר.

גיטרות , בס, תופים, פרקשנז, תוף-מרים, עוד: נתי נג'י "הדרקון" קרקוקלי.
פסנתר, כינור, בוזוקי: שלומי אמסלם

מיקס ומאסטרינג: נתי נג'י "הדרקון" קרקוקלי ושלומי אמסלם.

ארטוורק: נתי נג'י "הדרקון" קרקוקלי

הדרקון & שלומי אמסלם-סמחי לי יומה /שמח'לי מאמא

מילים ולחן: שמואל זלצר
הפקה מוזיקלית: גיר רודוביץ'

שירה, קולות, גיטרות: שמואל זלצר
גיטרות, קלידים, קולות: גיא רודוביץ'
גיטרה: יונתן קורן
בס: אורי שקט
תופים: דר לוי

מיקס:  יונתן קורן
מאסטרינג: ארן לביא 

גרפיקה: סמואל מרקוביץ'

מילים:

את קמת והלכת
יותר לא החזקת
את האבן שהרמנו ביחד
ערפל על העיר 
ואני כבר לא מכיר
את הפנים שלך באור הרגיל
היה לנו טוב
היה לנו רע
מכל זה נשאר רק הפחד
לפרק את מה שעוד לא
נהרס מעצמו
שוב ללכת לבד על השביל

זה חורף שחור
קר לי בלב שלי
חורף שחור
קפוא עד לשד עצמותיי
שחור - הלב הרעב שלי
שכבר כמה שנים לא קיבל
אהבה ללא תנאי

אני כבר לא שם
מסתובב בעולם
מסתכל בעיני אנשים 
כמו בחלונות ראווה,
ללא אהבה,
רק תאוות בשרים
ללא שובע או סוף.
רעש לבן
אני לא מובן 
שוב מקיז דם על דף
והלב על מדף - מאוחסן.
נגמר לי הזמן
לאהוב כמו בציור של גוסטב.

זה חורף שחור
קר לי בלב שלי
חורף שחור
קפוא עד לשד עצמותיי
שחור - הלב הרעב שלי
שכבר כמה שנים לא קיבל
אהבה ללא תנאי

זה פשוט כמו פתקים שכתבנו
אחד לשניה כשהיינו ילדים
באותה הפשטות אהבנו
כי לא התביישנו להגזים
לא חסכנו כוחות
לא רשמנו חובות
רק אהבנו להיות אוהבים.

חורף שחור

Guitar: Ohad Grodzenski 
Lyrics and voice: Anna Galperin

music for my free routine in the upcoming German nationals in indoor-skydiving

Flying poem

כל מי שחי בארץ ב-2013 זוכר את גל הקאנטרי ששטף את הרדיו והבמות. זאת במקרה הייתה גם השנה שבה הפוליטיקאים השולטים בכיפה "הפסיקו להתנצל".
אי אפשר שלא לראות את הניסיון של ישראל להפוך לאמריקה, ומכאן ההשוואה הגרוטסקית, כאשר כמובן הבדיחה היא על חשבון כולנו.

השיר הזה נכתב לפני מלחמת חרבות ברזל והקליפ הסאטירי היה מוכן לצאת ערב פרוץ המלחמה. הוא חיכה הרבה זמן לרגע המתאים לצאת, ומכיוון שכזה לא הגיע – אנחנו עדיין נלחמים והחטופים עדיין לא הוחזרו – פורים הוא הרגע הכי קרוב למתאים שיהיה בזמן הקרוב.

עם ישראל קאובויים הוא הסינגל השני מתוך אלבום הסולו החמישי שבדרך, בהפקת גיא רודוביץ' (ביטניק, גיא&איי, כפיים) .
lyrics
מילים:

באלפיים-שלוש-עשרה משהו השתנה
גל חדש-ישן פתאום שוטף את המדינה
הסלסה נגמרה כבר, הרגאיי בקטנה
מעכשיו בישראל הקאנטרי באופנה!

כולם פה קאובויים עכשיו
כל חולצה עם משבצות על כל רגל מגף
וזה מרגיש כמו מערב
פרוע לא היה כל כך מאז משה קצב!

לדוד משה הייתה חווה, מפעל ושני בתים,
עורך דין רוצח שטיפל לו במיסים.
אם תדרוך לו על הדשא השומר ישלוף את הנשק
ויוציא לך את החשק להתעסק לו עם המשק.
הוא ישתין עליך קשת – וישלח הביתה להורים.

לפעמים העולם מתעורר ופותח עיניים -
איך פתחנו פה ארץ מובטחת ולא מתביישים.
שכחו שגם ארץ מובטחת צריך לדעת לקחת!
שכחו שלקחת צריך לא רק מה שנותנים!

נגני לי זמר, מפוחית!
המבורגר בפיתה שלי, קולה בפחית!
ותפנק לי את המכונית –
ג'אנטים, ספויילר, שים הכל, שיהיה כמו בתוכנית!

קאמינג פרום מיאמי ביץ' בי. או. איי. סי.
העוכרים היו מתים שנפרוש בשיא!
כבר הפרחנו את הנגב, כבר הכתרנו מירי רגב,
בשומרון פתחנו יקב, ביהודה מפעל לרקב,
רק נעשה מעזה שקף (יעני שטוח) –
ונלך לקבל צל"ש מהנשיא!

לפעמים העולם מתעורר וחושף לי שיניים
ואני רק: רד לי מהווריד, אני לועס את העצם שלי!
זה רק מראה שהעולם הוא עגול ואצלנו הוא עגול שבעתיים
אם לריב על העצם נהיה מאבק לאומי.

העם שלנו לא לבד!
יש לנו את בוז'י הרצוג ושרית חדד!
זה או לנצח או לעד!
אנחנו הרי לא נגד – אנחנו רק בעד!
credits
released March 19, 2024
קרדיטים:

מילים: שמואל זלצר
לחן: טימור שאוב

הפקה מוזיקלית: גיא רודוביץ'

שירה, קולות, גיטרות: שמואל זלצר
גיטרות, קלידים, קולות: גיא רודוביץ'
גיטרה: יונתן קורן
בס: אורי שקט
תופים: דר לוי

מיקס: יונתן קורן
מאסטרינג: יורם ואזן

צילום קאבר: גיא אייזנר
גרפיקה: סאם מרקוביץ'

עם ישראל קאובויים

חלק #2 של פרויקט התרגומים 'שירי ברזל'
תרגומים מקוריים לתור הזהב של הרוק הקלאסי של ברה"מ ורוסיה
תרגומים והפקה מוסיקלית: שמואל זלצר 

פרט ל"חתול שחור" - תרגום ועיבוד ע"י אלקס ריף ושמואל זלצר

ניגנו:
שמואל זלצר: שירה, קולות, גיטרות, קאזו, מפוחית
אליק הרפז: ויולה
מיכאל בזרסקי: גיטרות
אבנר כהן: בס וקונטרבס
איתי רזניק: תופים

אלקס ריף: שירה ב"חתול שחור"
גיא רודוביץ' וירון רייס: סקסופונים ב"חתול שחור"
נועה שמר: קלידים ב"מצב הרוח משתפר"

הוקלט לייב ע"י שלום בניזרי ואריק פינקלברג באולפני הצוללת הצהובה בירושלים
הקלטות נוספות ע"י כל הנ"ל המכובדים, וכן ליאב בן טולילה ויובל חרמוני בצוללת הצהובה בירושלים
מוקסס ע"י יובל חרמוני
מאסטרינג: אורי מיקסמונסטר ורטהיים

צילום עטיפה: גיל ישי
עיצוב קאבר: ליאורה זמלמן

להיות קצת רווק

זו ההקלטה הראשונה מהאולפן הביתי שלי.
זה נשמע כמו חבורה של שיכורים, 
אבל זה בעצם רק אני
לומד להקליט.
מילים: אהוד מנור, לחן: עממי

אני אשתגע

müsli

טרובדור של המאה ה-21.
"שירי ברזל" - מופע חדש של תרגומים לעברית לקלאסיקות השנסון והרוק הרוסי.
ויסוצקי, צוי, אקוואריום ועוד רבים, מקבלים פרשנות עדכנית.

"השירים מתורגמים כדי שאפשר יהיה לשיר אותם. זה לא תרגום לשמו, לא מילולי ולא אקדמי. צריך לזכור שאלה שירים שהשפיעו על דורות, ששרו אותם בהופעות בית אפופות עשן ומעל במות ענק, שעדיין מצטטים אותם אפילו בשיחות יומיומיות. אלה קודם כל שירים ששרים אותם, פשוטים ועמוקים, שנוגעים בך כאילו נכתבו כאן ועכשיו בשבילך."

שמואל זלצר הוא יוצר ירושלמי, משורר ומלחין שירים וספוקן בשפת הקודש. מופיע ומקליט מעל 15 שנה, חבר לשעבר בלהקות 'עלא אש' (צוללת צהובה), 'איסתרא' (התו השמיני).

הופעה עוצמתית עם שליטה וירטואוזית בגיטרה חשמלית ובלופ-סטיישן, מפוחית וגיטרה אקוסטית והמילים, הן אלה שיוצרות את האנרגיה הממגנטת ביותר.

תחנות חשובות

ב2011 הקליט את אלבום הבכורה שלו "שירה +גיטרה". 
עם להקת 'עלא אש' הקליט מיני אלבום "הנתח הטוב" (2009) ועוד מספר סינגלים במסגרת פרויקט הלהקות של הצוללת הצהובה (2012) ובאופן עצמאי. 
כל זאת במקביל להשלמת תואר ארכיטקט באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל. 

כמו כן השתתף בעשרות הופעות ופרויקטים אמנותיים רב-תחומיים.

להזמנת הופעות: 0506698960

אני אשתגע

שמואל זלצר

Related tracks